לב לאגוריו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לב לאגוריו
Лев Лагорио
לידה 17 בנובמבר 1827 (יוליאני)
פאודוסיה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בדצמבר 1905 (יוליאני) (בגיל 78)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה (סנקט פטרבורג) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה הקיסרית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אות המסדר אנה הקדושה, דרגה 3
מדליית זהב גדולה של האקדמיה הקיסרית לאמנויות
Order of Saint Anna, 3rd class with swords עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לב לאגוריורוסית: Лев Феликсович Лагорио;‏ 9 בדצמבר 182617 בנובמבר 1905) היה צייר צבעי מים רוסי, שנודע בעיקר בזכות נופי הים שלו. הוא היה קשור לאסכולת הציור שהורכבה מאמנים שפעלו בדרום חצי האי קרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב לאגוריו נולד בפאודוסיה במשפחתו של סגן הקונסול הנפוליטני. אביו, פליצ'ה לאגוריו (1781–1857) היה סוחר ג'נואי ששימש כסגן הקונסול של ממלכת שתי הסיציליות.[1] מ-1839 עד 1840, הוא קיבל את הכשרתו האמנותית הראשונה באולפנים של איבן אייבזובסקי. ב-1842, בתמיכתו של אלכסנדר קזנצ'ייב, מושל טאורידה, הוא הצליח להירשם לאקדמיה הקיסרית לאמנויות.[2] מאוחר יותר, הוא הצליח לקבל סיוע כספי מהדוכס מלויכטנברג, הנשיא החדש של האקדמיה. בין מוריו היו אלכסנדר סוארוויד, מקסים וורוביוב ובוגדן וילוולדה.[3]

בשנת 1850 סיים לגוריו את האקדמיה לאמנויות עם מדליית זהב. ב-1850 הוא קיבל את התואר "אמן" על ציורו "נוף לאכטה" ושנתיים לאחר מכן הפך לאזרח רוסי. הוא גם זכה לפנסיה ללימודים באירופה, וביקר תחילה בפריז (1853), ולאחר מכן ברומא, שם שהה עד 1859, בשנתיים האחרונות על חשבונו.

לאחר שובו, בשנת 1860, הוא נקרא פרופסור והציג את היצירות שיצר באיטליה. הוא נסע לקווקז ב-1861 והציג משם שורה של נופים לצאר אלכסנדר השני, שהעניק לו את מסדר אנה הקדושה.

הוא חזר לקווקז ב-1863 וב-1864, עם פמלייתו של הדוכס הגדול מיכאיל ניקולאייביץ', שם השתתף במלחמת הקווקז. לאחר מכן הוא התיישב בסנט פטרבורג, ולעיתים קרובות נסע לאירופה.

בשנת 1885, הוא הוזמן לצייר סדרת יצירות על המלחמה העות'מאנית-רוסית בשנים 1877–1878 וביקר בשדות קרב האירופים והאסייתיים.

בשנת 1900, הוא מונה לחבר כבוד באקדמיה. פאולין קוריארד הייתה בין תלמידיו.

הוא נקבר בבית הקברות נובודביצ'י, בסנט פטרסבורג.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לב לאגוריו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kenneth, Leo Lagorio, www.rusartnet.com (באנגלית בריטית)
  2. ^ Лагорио, Лев Феликсович". Brockhaus and Efron Encyclopedic Dictionary: In 86 Volumes (82 Volumes and 4 Additional Volumes). St. Petersburg. 1890–1907
  3. ^ Русские художники. Лагорио Лев Феликсович., www.artsait.ru