לואיס הניי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לואיס הניי
Louis G. Henyey
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 3 בפברואר 1910
מק'קיז רוקס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בפברואר 1970 (בגיל 60)
ברקלי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אסטרונומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Peter H. Bodenheimer עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים (1939) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לואיס ג'ורג' הנייאנגלית: Louis George Henyey;‏ 3 בפברואר 1910 - 18 בפברואר 1970) היה אסטרונום אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו, אלברט ומרי הניי, היגרו מהונגריה לארצות הברית. לואיס הניי נישא לאליזבת רוז בלאק, ילידת בודפשט, ב-1934. לזוג נולדו שלושה ילדים.

את לימודי התואר הראשון (1932) והשני (1933) עשה לבית הספר ע"ש קייס למדע יישומי שבמדינת קליבלנד, אוהיו. את לימודי הדוקטורט השלים במצפה Yerkes של אוניברסיטת שיקגו בשנת 1937, בו כתב תזה במתמטיקה בנושא ערפיליות החזרה. בשנת 1947 קיבל משרת מרצה בכיר במחלקת האסטרונומיה של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובשנת 1954 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין. בברקלי הפך לראש קבוצת המחקר בנושא התפתחות כוכבים. במהלך השנים הנחה סטודנטים רבים לתארים גבוהים, וכן ערך שיתופי פעולה רבים עם מדענים אחרים. בשנת 1970 מת באופן פתאומי בשל דימום תוך-גולגולתי.

לואיס הניי ידוע בעיקר בזכות שתי תרומות מדעיות משמעותיות בתחום מבנה והתפתחות כוכבים. ראשית, הוא פיתח שיטה לפתרון אוטומטי של משוואות אבולוציה של כוכבים, מתאימות למחשבים וישימה למגוון רחב של תנאים פיזיים ושלבים בחייו של כוכב. שנית, הוא עשה חישוב חדש של האבולוציה של כוכבים במהלך ההיסטוריה המוקדמת שלהם, כאשר התכווצות הכבידה מספקת את מקור האנרגיה העיקרי, ובמהלך שלב המעבר, כאשר האנרגיה הגרעינית גוברת על הכבידה.

מכתש הניי (אנ') על הירח נקרא על שמו. כמו כן אסטרואיד 1365 Henyey (אנ') שהתגלה על ידי מקס וולף, נקרא על שמו.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לואיס הניי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Schmadel, Lutz D. (2007). Dictionary of Minor Planet Names – (1365) Henyey. Springer Berlin Heidelberg. p. 111. ISBN 978-3-540-00238-3. נבדק ב-15 בדצמבר 2018. {{cite book}}: (עזרה)