לוגוסופיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוגוסופיה היא דוקטרינה של תפיסה יוצרת המביאה הכרות ייחודיות היוצרות שלמות אחת. היא נהגתה על ידי ההומניסט הארגנטינאי קרלוס ברננדוס גונסלס-פקוצ'ה (1901–1963) בשנת 1930.

השם "לוגוסופיה" מורכב משתי מילים יווניות: "לוגוס" ו"סופיה". המחבר בחר בשתי המילים האלה במובן של אמירה יוצרת או תגלית מחד, ומדע מקורי או דעת מאידך; זאת במטרה להורות על סוג חדש של הכרות שהן תורה, מתודה וטכניקה למען שיפור האדם על ידי עצמו.

הוגה התפיסה הלוגוסופית ושיטתה, מתייחס לתהליך של שיפור חשיבתנו בנתיב לא שיגרתי. הוא מציע לנטוש לזמן מה את החשיבה האינטלקטואלית השכיחה אשר יסודה בספקולציה ולהפנות את המבט פנימה אם כי לא על מנת לשקוע באינטרוספקציה, הרגשנית בדרך כלל, גם כאשר היא מנסה להישאר מפוקחת. המטרה תהיה התבוננות. התבוננות בתנועות המנטליות בתוכנו, במיקרו-קוסמוס החי והתוסס בנו, והמורכב ממחשבות הנולדות, מתפתחות, קמלות, מתעצמות, מצוות...

השיטה הלוגוסופית מצמידה התנסות ולימוד תאורטי במטרה ליצור למידה משמעותית המסוגלת לתרום ללומד אותם האלמנטים החיוניים לגדילתו, שהיא ההתפתחות המודעת של פנימיותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוגוסופיה בוויקישיתוף
P yin yang.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.