לדלג לתוכן

חשיבה

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק בחוש המחשבה. אם התכוונתם לערך הלכתי, ראו מחשבה (הלכה).
חשיבה

חשיבה היא פעילות העוסקת בעיבוד מידע הנקלט מהסביבה על ידי החושים או הנשלף מהזיכרון, ובארגונו מחדש במוח. כתוצאה מכך, החשיבה גם מביאה ליצירת מידע חדש, למשל: הסקת מסקנות, קבלת החלטות ויצירתיות. מכאן משתמע שהחשיבה היא אחת הדרכים להתגבר על מכשולים.[1]

היכולת ליצור ולשמר חוט מחשבה פנימי ללא תלות במציאות החיצונית, משחררת את האדם מהמגבלות של תגובה לאירועים סביבתיים מידיים בלבד.[2] בחברה של עידן המידע, יכולת החשיבה חיונית לתפקוד של האדם בכל ההיבטים של חייו.[3] בנוסף, לעיתים קרובות החשיבה יכולה לחסוך לאדם זמן ומאמץ.[1]

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ז'אן פיאז'ה החשיבה היא פעולה של צירוף או תיאום בין סכמות.[4] החשיבה נעשית באמצעות רעיונות, סמלים וייצוגים מנטליים, ותוצריה הם עמדות, רגשות, דעות ואמונות. זוהי פעילות מורכבת ורבת-פנים, אשר בלעדיה לא יכולה להתרחש למידה משמעותית.[3] לדפוסי החשיבה חשיבות מכרעת ביכולת הנעה ולהפך.[5][6][7]

ב. פ. סקינר, הדמות הנודעת ביותר בגישה הביהביוריסטית, הגדיר את החשיבה כהתנהגות סמוייה או נסתרת, אשר נשלטת ומעוצבת על ידי אותם מנגנוניים סביבתיים כשאר סוגי הפעולות של האדם. על פיו, לעיתים קרובות, החשיבה נחשבת כ"התנהגות חלשה", כשהחולשה נובעת משליטה פגומה של גירוי. למשל, אדם שמסתכל על חפץ שאינו מטיב להכירו, אפשר שיאמר: "אני חושב שזה שזה מין מפתח ברגים". הביטוי "אני חושב" עומד בניגוד מובהק ל"אני יודע".[8] כמעט תמיד ההתנהגות הסמוייה נקנית על ידי האדם ראשית בתור התנהגות גלויה.

התפתחות החשיבה באדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
 ראו גם – דיבור פנימי, חוט מחשבה, דפוס חשיבה, מפת חשיבה, חוסן נפשי, קורבניות, הנעה, טריגר (פסיכולוגיה), אסטרטגיית ההדק

התפתחות החשיבה האנושית מתחילה מלידה ונמשכת לאורך כל החיים. תהליך התפתחות החשיבה מושפע משילוב של גורמים, ובראשם חוויות חיים. התפתחות קוגניטיבית היא העלייה ביכולתו של האדם לחשוב, לשקול, להבין ולפתור בעיות עם העלייה בגיל. ההתפתחות הקוגניטיבית כוללת התפתחות של מיומנויות חשיבה. אלו הן טכניקות או יכולות מנטליות המיועדות להנחות את תהליך החשיבה שבעזרתם האדם חושב על דבר מה, מארגן ומנסח את מחשבותיו ומקיים יחסי גומלין עם הסביבה.

בילדות המוח הצעיר סופג מידע ומעצב את התגובות שלו למציאות כסביבת גידול, כשהחוויות בתקופה זו מותירות חותם עמוק. ילד שגדל בסביבה תומכת ומקבל חיזוקים חיוביים נוטה לפתח דפוס חשיבה מתפתח, שבו הוא מאמין ביכולתו ללמוד ולהשתפר. לעומת זאת, ילד שגדל בסביבה ביקורתית או כזו שמעודדת פרפקציוניזם, עלול לפתח דפוס חשיבה מקובע שבו הוא מאמין שהיכולות שלו קבועות ומוגבלות. בתקופה זו להתנסויות החוזרות ולמודלים לחיקוי חשיבות מכרעת, חוויות חוזרות של הצלחה או כישלון מחזקות את אמונות הילד. לדוגמה, ילד שמקבל שוב ושוב ביקורת על טעויותיו עלול להפנים את המסר שהוא כישלון, ולפתח דפוס של הכללה יתרה ("אני תמיד נכשל בכל דבר"). כמו ילדים מחקים את המבוגרים שסביבם - הורים, מורים ודמויות משמעותיות אחרות. דפוסי החשיבה של המבוגרים, כמו אופטימיות או פסימיות, משפיעים על האופן שבו הילד יתפוס את העולם.[9][10][11]

דפוסי החשיבה הנפוצים כוללים
  • חשיבה גמישה (Flexible thinking): היכולת להסתכל על מצבים מנקודות מבט שונות ולשנות את הגישה שלך בהתאם לצורך. דפוס זה מאפשר למצוא פתרונות יצירתיים.[12]
  • חשיבה חיובית (Positive thinking): לא מדובר בהתעלמות מבעיות, אלא בבחירה להתמקד בטוב, בהזדמנויות ובצדדים החיוביים של החיים.[13]
  • חשיבה מכוונת מטרה (Goal-oriented thinking): התמקדות בהשגת יעדים ספציפיים, תכנון הצעדים הדרושים והתמדה.[14]
  • חשיבה צמיחה (Growth mindset): האמונה ביכולת שלך ללמוד, להשתפר ולהתפתח. בניגוד ל"חשיבה מקובעת" (Fixed mindset) שבה האדם מאמין שהיכולות שלו קבועות ואינן ניתנות לשינוי.[15]
  • הכללה יתרה (Overgeneralization): הסקת מסקנה גורפת על סמך אירוע בודד.[16]
  • חשיבה של "הכל או כלום" (All-or-nothing thinking): ראיית מצבים בשחור-לבן, ללא אזורי ביניים.[17]
  • סינון מחשבתי (Mental filter): התמקדות בפרטים השליליים בלבד והתעלמות מוחלטת מהחיובי.[18]
  • הסקת מסקנות נמהרת (Jumping to conclusions): הנחת הנחות שליליות ללא ראיות מספקות.[19]
  • קריאת מחשבות (Mind reading): ההנחה שאתה יודע מה אחרים חושבים עליך, לרוב באופן שלילי.[20]
  • ניבוי עתיד (Fortune-telling): ההנחה שאתה יודע מה יקרה בעתיד, לרוב באופן שלילי.[21][22]
  • ייחוס אישי (Personalization): לקיחת אחריות אישית על אירועים שליליים שאינם בשליטתך.[23]

דפוס חשיבה, או סכימה (Schema) במונחים של פיאז'ה, הוא מסגרת מנטלית או תבנית של רעיונות ומושגים המסייעים להבין ולפרש את העולם. דפוסים אלו משמשים כמעין "קיצורי דרך" קוגניטיביים המאפשרים להתמודד עם מצבים חדשים על בסיס חוויות קודמות.[24] דפוסים אלו הופכים למעין הרגלים מנטליים שאינם דורשים מאמץ מודע שבאים לידי ביטוי במנגנוני הגנה והתניה, כשחווים משהו שוב ושוב, המוח יוצר קשרים עצביים שמחזקים את דפוס התגובה. לדוגמה, אדם שחווה פעם אחת דחייה חברתית והסיק מכך שהוא לא אהוב, עלול לחזור על דפוס חשיבה זה בכל פעם שנתקל במצב חברתי דומה.[25][26][27]

תאוריית ויגוצקי(Vygotsky): לב ויגוצקי הדגיש את החשיבות של הסביבה החברתית והתרבותית בהתפתחות הקוגניטיבית. הוא טען שחשיבה מתפתחת תחילה באינטראקציה חברתית ודיבור ולאחר מכן מופנמת כחשיבה פנימית. מושג מרכזי בתיאוריה שלו הוא "אזור ההתפתחות המקורב" (ZPD), המייצג את טווח המשימות שהילד יכול לבצע בעזרת מבוגר או עמית מיומן יותר, אך לא לבד.[28][29]

קרול דווק הצביע על 2 דפוסי חשיבה מרכזיים: גמישים וקבועים: דפוס חשיבה קבוע מבטא את האמונה שהאינטליגנציה והכישרונות הם תכונות מולדות ובלתי ניתנות לשינוי. אנשים בעלי דפוס חשיבה זה נוטים להימנע מאתגרים וחוששים מכישלון. ודפוס חשיבה גמיש המבטא אמונה שהיכולות ניתנות לפיתוח באמצעות עבודה קשה, למידה והתמדה. אנשים בעלי דפוס חשיבה זה רואים בכישלון הזדמנות ללמוד ולהשתפר. התפתחות לדפוס חשיבה גמיש יכולה לשנות באופן מהותי את הגישה ללמידה ואת היכולת להתמודד עם אתגרים.[30][31]

עיוותי חשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיוותי חשיבה הם הטיות חשיבתיות הגורמות לאדם לפרש את המציאות בצורה שגויה. הטיה קוגניטיבית היא נטייה שיטתית (לא אקראית) של בני אדם לטעויות בתפיסה, בזיכרון, בחשיבה או בשיפוט. בגיל ההתבגרות מתרחשים תהליכי גיבוש מודעות עצמית וזיהוי דפוסים אוטומטיים תוך נטייה לאפשר לפתח דפוסים חדשים, חיוביים ומקדמים יותר. בתקופה זו קשיבות יכולה לעזור לפיתוח מודעות למחשבות ברגע שהן עולות, במקום להיסחף איתן באופן אוטומטי. וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסייע בזיהוי עיוותי חשיבה ואמונות שליליות, ופיתוח דרכי חשיבה מאוזנות ומועילות יותר.[32]

השפעת דפוסי החשיבה על האישיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפוסי החשיבה משפיעים באופן עמוק על האישיות. מבחינה פסיכולוגית הקשר דו-כיווני, כלומר, האישיות שלנו יכולה להשפיע על דפוסי החשיבה, ודפוסי החשיבה מעצבים את האישיות ואת האופן שבו האדם תופס את עצמו ואת העולם. כשלמגדר ותחום לימוד השפעה על 2 אלו.[33]

אחד המודלים המרכזיים בתחום הוא של הפסיכולוגית קרול דווק, הטוענת כי דפוסי החשיבה מעצבים את האישיות על ידי השפעה על: היחס לכישלונות ואתגרים, רמת מוטיבציה והתמדה, יכולת למידה והתפתחות, ועל הרווחה הנפשית. דווק מבחינה בין שני דפוסי חשיבה עיקריים:[34][35][36][37]

  • דפוס חשיבה מקובע (Fixed Mindset): אנשים המאמינים שהיכולות, הכישרונות והאינטליגנציה שלהם הם תכונות מולדות וקבועות שאי אפשר לשנות. אלו נוטים להימנע מאתגרים, מפחדים מכישלון ומחפשים אישור חיצוני ליכולות שלהם.[38][39]
  • דפוס חשיבה מתפתח (Growth Mindset): אנשים עם דפוס חשיבה מתפתח מאמינים שיכולות ניתנות לפיתוח באמצעות מאמץ, התמדה ולמידה. הם רואים בכישלון הזדמנות לצמיחה, נהנים מאתגרים, ומאמינים שכל אחד יכול להשתפר.[38][39]

התבססות על הקשב וזיכרון העבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיבה מצריכה רמה מסוימת של ריכוז

הזיכרון לטווח קצר יכול להכיל פחות או יותר שבע יחידות מידע בו זמנית למשך זמן קצר בלבד. מכאן נוצר הקושי האנושי לעסוק בבעיות המורכבות ממספר גדול של משתנים.[4] אחד הגורמים המשפיעים ביותר על קיבולת זיכרון העבודה הוא הקשב.[40] בהתאם לכך, יש הרואים בקשב לא רק גורם לשפעול מערכת הקליטה של החושים, אלא גם יכולת מנטלית של ריכוז או מאמץ המאפשרת להתמקד במטלה קוגניטיבת מסוימת.[41]

לצורך עיבוד של פרטי מידע מרובים בו זמנית המערכת הקוגניטיבית צריכה להתגבר על מגבלת הקיבולת של הזיכרון לטווח קצר.[4] אחת הדרכים להתגבר על מגבלת הקיבולת היא קיבוץ מספר בלתי מוגבל של פריטים ליחידת משמעות בודדת המכונה "גוש" (chunk).[4] היכולת להגדיל את כמות הפריטים שניתן לחשוב עליהם בו זמנית על ידי ארגונם כגושי מידע, זיכתה את הזיכרון לטווח קצר בכינוי זיכרון עבודה.[4]

דרך נוספת להתגברות על מגבלת זיכרון העבודה היא שימוש במיומנויות חשיבה מתאימות. למשל, ניתן לפתרון בעיות מורכבות על ידי פירוקן לבעיות משנה, לטפל בכל אחת מהן בנפרד ולאחר מכן לצרף אותן לצורך יצירת הפתרון השלם.[4]

חשיבה ותקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיבה ותקשורת - לא ניתן ליצור תקשורת ישירה בין מחשבות של אנשים שונים ולכן יש צורך בתיווך של משמעותית ומילים

מבחינה פיזית ופסיכולוגית לא ניתן ליצור תקשורת ישירה בין מחשבות של אנשים שונים. כתוצאה מכך תקשורת של מחשבות מתאפשרת רק באמצעות תיווך של משמעויות ומילים. משמעויות המילים בשפה מתפתחות למושגים, אשר מתמלאים שוב במשמעויות חדשות בעקבות השימוש בהם.[4]

עם זאת, בניגוד למילים המרכיבות את הדיבור, המחשבה אינה מורכבת מיחידות נפרדות. במוחו של האדם המחשבה כולה מוצגת בבת אחת, אך בדיבור יש לפתחה לפי הסדר המילולי המתאים. המחשבה אינה מועתקת למילים באופן ישיר מכוח עצמה, אלא מתורגמת למילים באמצעות משמעויותיהן. בעקבות זאת מתעורר פעמים רבות הקושי לתרגם מחשבות מסוימות למילים.[4]

חשיבה ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות הדגישו את חשיבותה של החשיבה לפני עשיית מעשים, כמו גם בציטוט:

"סוף מעשה במחשבה תחילה"

חשיבה בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חשיבה בתרבות ובאמנות
חשיבה באמנות

החשיבה מקבלת ביטוי בתרבות בדרכים שונות.

חידות הן בעיות המוצגת לשם שעשוע וכאתגר חשיבה. כמו כן, ישנם משחקים רבים המצריכים חשיבה, לדוגמה: משחק חשיבה ומשחק אסטרטגיה.

החשיבה באה לידי ביטוי באמנות ביצירות כמו האדם החושב.

סוגי חשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם סוגים שונים של חשיבה

קיימים מספר סוגים של חשיבה, אשר ניתן למיין אותם בממדים שונים.

חזותי מול מילולי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חשיבה מילולית - ביצוע פעולת חשיבה באמצעות מילים. משמעות המילה היא היחידה הבסיסית של החשיבה המילולית.[4] לעיתים מלווה חשיבה זו במלמול. כאשר חשיבה זו דוממת, מכונה גם דיבור פנימי.
  • חשיבה חזותית - ביצוע פעולת חשיבה באמצעות דימויים חזותיים כמו רצף תמונות או תמונה של האדם שחושבים עליו.

מחקרים העוסקים בקשר שבין תבניות חשיבה לפעילות המוח ומבנהו, מזהים שתי קבוצות אוכלוסייה המובחנות זו מזו על-פי נטייתן להפעיל את אחד משני חלקי המוח. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד השמאלי של המוח מאופיינת בחשיבה מילולית, הנוקטת בגישה סדרתית של צעד-אחר-צעד לפתרון בעיות. האוכלוסייה הנוטה להפעלת הצד הימני של המוח מאופיינת בגישה חזותית המאפשרת הגדרת בעיות ופתרונן ללא כל שלבי-ביניים בין ההגדרה לפתרון.

סגנון ואופן חשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חשיבה אסוציאטיבית - ביצוע פעולת חשיבה מתמשכת בה במהלך מחשבה על נושא מסוים מופיעים דימויים של נושאים קשורים.
  • חשיבה סלקטיבית - הטיה קוגניטיבית שבה אדם בוחר לזכור ממצאים מועדפים ולהתמקד בהם, תוך זניחה או התעלמות מממצאים שאינם תומכים באמונתו.
  • חשיבה בשחור לבן - כשל לוגי של כשלי אי-רלוונטיות השייך למשפחת הכשלים טווח ביניים, שבו נטען כי עמדה מסוימת היא האמת משום שהעמדה המנוגדת אינה אמת, תוך התעלמות מסיוגים, טווח ביניים, פשרות או עמדות חלופיות.

רמות חשיבה גבוהות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • חשיבה מופשטת - ביצוע פעולת חשיבה המתרגמת מילה או מושג לתבנית מוכרת.
  • מטא-קוגניציה - חשיבה של האדם אודות תהליכי החשיבה של עצמו.

רגשות וחשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי גומלין בין רגש וקוגניציה

בדומה לקשר בין רגשות וזיכרון קיים גם קשר בין רגשות לחשיבה. קשר זה הוא בעל אופי דו כיווני, כך שהרגשות יכולים להשפיע על החשיבה באותה המידה בה החשיבה יכולה להשפיע על הרגש.[42] שני היבטים אלו של החוויה האנושית יכולים לפעול באופן מאוחד או מנוגד אחד לשני.[43]

תגובות רגשיות יכולות להצביע על נזק או תועלת אפשריים לרווחתו של האדם ובכך משמשות לתעדוף של פעולות ותהליכים קוגניטיביים מסוימים.[43] הרגש יכול לשמש כרמז היוריסטי שממנו ניתן לפרש את התגובה לגירוי, אדם או אירוע מסוימים.[42] משום שהתחושה של הרגש יכולה להיות מעורפלת ישנה נטייה לפרש את משמעותו על פי ההקשר. באופן זה עוררות רגשית בתגובה לנהג שנדחף למסלול יכולה להתפרש ככעס בעוד שעוררות רגשית בתגובה למפגש עם אדם מושך יכולה להתפרש כאהבה.[42]

השפעה נוספת של החשיבה על הרגש יכולה לבוא לידי ביטוי בהפעלה של סכמה בעלת אופי רגשי. כגון סטריאוטיפ שיכול להוביל לדעה קדומה.[42]

הפרעות חשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרעות במהלך החשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ההפרעות במהלך החשיבה אפשר לחלק לשני סוגים עיקריים: הפרעות בקצב החשיבה והפרעות ברצף החשיבה.[44]

הפרעות בקצב החשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיבה יכולה להגיע אל יעדה בצורה מהירה יותר ובכך לאפשר עושר של מחשבות.[44] עם זאת כאשר הקצב של המחשבות מהיר מידי או איטי מידי, הדבר יכול להפריע למהלך החשיבה.

בהתאם לכך, ישנם שני סוגים של הפרעות בקצב החשיבה:

  • קצב חשיבה איטי – במצב זה החשיבה מתקדמת לעבר יעדה לאט עד כדי כך, שלעיתים נדמה שאין לה יעד מוגדר. על פי רוב, קצב חשיבה איטי מלווה בדלות תוכן, ולו רק עקב הקושי להגיע למטרה. קצב חשיבה איטי יוכל לאפיין מצבים כמו דמנציה או דיכאון.[44]
  • קצב חשיבה מהיר – למצב זה יש מספר רמות אפשריות[44]:
    • כאשר מהירות החשיבה גוברת מהמהירות המאפשרת עושר מחשבתי, מופיעה לעיתים תחושה של לחץ מחשבות. לחץ זה יכול ליצור מצב של לחץ של דיבור Pressure of speech, שבו הדיבור הופך למהיר יותר בניסיון לבטא את המחשבות המתרוצצות.
    • כאשר שטף המחשבות גובר מעבר לכך, יכולים להגיע למצב הנקרא מרוץ מחשבות Flight of Ideas. במצב זה יכולים להיות למחשבות יעדים שונים בו זמנית. בנוסף, הקשרים בין תוכני החשיבה השונים במצב מרוץ המחשבות נוטים להיות אסוציאטיביים.
    • במצב קיצוני של מהירות חשיבה, אין השומע מסוגל לעקוב ולהבין את תוכן החשיבה.

הפרעות ברצף החשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר סוגים של הפרעות ברצף החשיבה:

  • בלוקינג Blocking או חסימה - במצב זה יש הפרעה ביכולתו של החושב להגיע ליעד של המחשבה. בעקבות זאת החשיבה נתקעת באמצעה, והחושב לא מסוגל לחזור אליה. לעיתים נשארת במצב זה הרגשה של ריקנות המלווה בחרדה.[44]
  • חשיבה עקיפנית Circumstantiality – במצב זה, תהליך החשיבה מתקדם ליעדו תוך הפרעה קשה, בעקבות עיסוק בלתי פוסק בפרטים קטנים ולא חשובים. כתוצאה מכך החשיבה מתקדמת במעין מעגלים, עד שהיא מגיעה ליעדה.[44]
  • פרסרברציה Perseveration – במצב זה יש המשכיות של מחשבה או חלק ממנה, כאשר יעד החשיבה הופך לבלתי חשוב או למשני. בעקבות זאת מתרחשת חזרה על מילים או על חלקי משפט.[44]

הפרעות בצורת החשיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר סוגים של הפרעות בצורת החשיבה

  • הפרעה באסוציאציות – במצב זה מתקיים קושי רב להגיע ליעד החשיבה, משום שחלקי החשיבה מעוררים אסוציאציות לא מקובלות ולא ענייניות. בעקבות זאת נוצרת סטייה מתמדת מיעד החשיבה ואי יכולת להגיע אליו.[44]
  • חשיבת משיק – בחשיבה מסוג זה אין יכולת לדייק ביעד. החשיבה מתנהלת ליד הנושא העיקרי, ואינה מצליחה לגעת בעיקר.[44]
  • חשיבה אוטיסטית או חשיבה ראשונית – זהו מצב שבו החושב עסוק בתוכני חשיבה פנימיים, אשר אינם מובנים על פי כללי ההיגיון המקובלים. במצב זה החושב מתעלם מהעולם החיצון ואין לו יכולת לחשוב בצורה אחרת.[44]

הפרעות בחשיבה המופשטת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהפרעות בחשיבה המופשטת עולה חומר סטריאוטיפי, והחושב חוזר לעולם על אותו התוכן בצורה קבועה. במצבים אלו בולטת בחשיבה במוחשית, ללא יכולת שימוש בהפשטה.[44]

  • הכללת יתר inclusion - Over – בצורת חשיבה זו מקבל פרט אחד חשיבות יתר, באופן לא רציונלי. דבר המוביל את החושב למסקנות לא נכונות ולא מציאותיות.[44]
  • הפרעה בחשיבה בסמלים – במצב זה הסמל יכול להפוך ממהות ייצוגית לדבר קונקרטי וממשי, כך שהדברים נתפסים כלשונם באופן מילולי. בצורה קיצונית יותר של הפרעה בחשיבה וסמלים, כל גירוי נתפס כמסמל דבר מה. צורת חשיבה סימבולית מסיבית כזו מביאה לעיתים למצב של תפיסה דלוזיונלית, שבו העולם נתפס כולו כמאיים או מוסר מסר כלשהו, אין עקביות בחשיבה, וכל גירוי חדש מקבל פירוש חדש. במשך הזמן יכולה חשיבה מוקצנת בסמלים להתגבש למחשבות שווא.[44]
  • חשיבה אידיוסינקרטית – החשיבה מהסוג הזה מיועדת לא רק לחושב, אלא גם לאחרים. לשם כך נדרש שטח רחב של הסכמה בנוגע לצורת החשיבה. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שהמילים חייבות להיות משותפות, וגם השימוש במבנה המשפט והדקדוק חייבים לגלות חפיפה רבה. בעקבות זאת, בצורת חשיבה אידיוסינקרטית מופיעה לעיתים הפרעה קשה ביכולת של החשוב להעביר את החשיבה לזולת.[44]
  • מילים פרטיות Neologism – במצב זה נעשה שימוש במילים שיש להן משמעות פרטית, או במילים שאינן מוכרות בשפה.[44]
  • סלט מילים – מצב שבו נעשה שימוש במילים שונות מתוך חוסר התייחסות למבנה השפה המקובל, לתחביר ולדקדוק.[44]
  • שפה פרטית – על פי רוב שפה מרכזת אוצר מילים משותף לחברה אנושית מסוימת. לעומת זאת, במצב זה נעשה שימוש במילים פרטיות שמובנות לאדם עצמו בלבל ואינן חלק מאוצר המילים המשותף בחברה שאליה הוא שייך. לפעמים מתרבה מספר המילים הפרטיות, עד שהחולה משתמש בשפה פרטית המובנת רק לו עצמו. שפה זו יכולה להיות מורכבת מסימנים, מאותיות או ממילים.[44]
  • חשיבה כפייתית – מחשבה כפייתית היא מחשבה חוזרת, אשר מופיעה ללא רצון החושב. החושב אינו יכול לסלק את תוכנה מתודעתו, אף על פי שהוא יודע שהיא אינה נכונה או טיפשית. המחשבות הכפייתיות מלוות לעיתים קרובות בתחושת חרדה או ברגשות אשם. מחשבות כפייתיות אלו הן לעיתים קרובות מחשבות מיניות, אנטי דתיות או תוקפניות. מחשבות כפייתיות מלוות לעיתים מעשים כפייתיים (טקסים) שהם פעולות קבועות שעל הסובל לבצע, אף שהוא יודע שהן חסרות משמעות, משום שאי ביצוע הפעולה מביא לתחושות חרדה.[44] חשיבה מסוג זה מאפיינת הפרעה טורדנית-כפייתית.
  • חשיבה רומינטיבית – זוהי צורת חשיבה אגוסינטונית אשר נדבקת לנושא אחד ואינה מסוגלת להשתחרר ממנו.[44]
  • חשיבה פובית – חשיבה המבטאת פחד הממוקד בחפץ או במצב מסוים.[44]

מונחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הסקת מסקנות: פעולת יצירתו של מידע חדש מתוך החלת חוקים כלליים על מקרה פרטי.
  • למידה: אירוע הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות.
  • הטמעה: מצב שבו המציאות מוטמעת לתוך הסכמות הקיימות.
  • התאמה: מצב שבו הסכימה עוברת שינוי ומותאמת למציאות כדי לכלול תופעות לא מוכרות.
  • אינטליגנציה: מכלול הכשרים שבאמצעותם אדם פותר בעיות הכרתיות מורכבות בצורה יעילה.
  • מנת משכל: (IQ) מדד מקובל לאינטליגנציה.
  • גורם g: גורם אינטליגנציה כללי.
  • גורם s: גורם אינטליגנציה ספציפי.
  • אינטליגנציות מרובות: תאוריה פסיכולוגית לפיה האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים:
    • אינטליגנציה מילולית: – היכולת להבין מילים ומשפטים, רגישות לדקויות של משמעות, מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית.
    • אינטליגנציה לוגית–מתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות, היכולת לטפל במספרים, משתנים, פונקציות.
    • אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי בצורה מדויקת, היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית.
    • אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה, היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם.
    • אינטליגנציה גופנית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים ועל מנת לבצע פעולות שונות, היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות.
    • אינטלגנציה חומרית: היכולת להתיחס לחומרים המקיפים את האדם.[1]
    • אינטליגנציה אישית:
      • רכיב תוך אישי: היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי.
      • רכיב בין אישי: הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם.
  • בחירה: אימוץ דפוס מחשבתי או התנהגותי מסוים על פני אחר.
  • ניכור: הפיכת גורם מסוים במציאות לחסר ערך בזכות עצמו עבור אדם.

תחומי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל תחום בפסיכולוגיה עוסק בתוצרים אלו בצורה זו או אחרת. הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מתמקדת בחקר האופן בו מתבצעת החשיבה, למשל בשאלות "מה הן יחידות החשיבה הבסיסיות ביותר?" או "אילו גורמים משפיעים על החשיבה?". המכניזם של החשיבה נחקר גם באמצעות מחקר נוירופסיכולוגי, שבו נבחנת הפעילות החשמלית של המוח וזרימת הדם במוח.

המחשב משמש כאנלוגיה של המוח לצורכי חקר החשיבה. הוא משמש כמקור למודלים תאורטיים שונים המנסים להסביר את האופן שבו פעילויות הכרתיות מורכבות צומחות ממרכיבי עיבוד פשוטים.[4]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר: חשיבה
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: חֲשִׁיבָה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: מחשבה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מחשבה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשיבה

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל אביב: מסדה.
  2. ^ Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
  3. ^ 1 2 משרד החינוך, האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים (2009). אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה. מסמך מנחה למתכנני תוכניות לימודים ארציות ומקומיות ולמפתחי חומרי למידה, תשס"ט
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
  5. ^ Velkoff, Patricia, and Thomas J. Huberty. "Thinking patterns and motivation." Preventing adolescent suicide. Routledge, 2013. 111-147.
  6. ^ Spencer, Steven J., Steven Fein, and Erin J. Strahan. "How Our Motives Control the Activation of Our Thoughts and Shape Our Actions." Social motivation: Conscious and unconscious processes 5 (2005): 113.
  7. ^ Strube, Gerhard. "Modelling motivation and action control in cognitive systems." Mind modelling (1998): 89-108.
  8. ^ Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990., About behaviorism, [1st ed.], New York,: Knopf; [distributed by Random House], 1974
  9. ^ Hertzman, Clyde. "The lifelong impact of childhood experiences: A population health perspective." Daedalus 123.4 (1994): 167-180.
  10. ^ Kearney, Melissa S., and Phillip B. Levine. "Role models, mentors, and media influences." The Future of Children 30.1 (2020): 83-106.
  11. ^ Dewey, Amanda M. "Shaping the environmental self: The role of childhood experiences in shaping identity standards of environmental behavior in adulthood." Sociological Perspectives 64.4 (2021): 657-675.
  12. ^ McGowan, M., and David Tall. "Flexible thinking, consistency, and stability of responses: A study of divergence." Retrieved May 17 (2001): 2013.
  13. ^ Macleod, Andrew K., and Richard Moore. "Positive thinking revisited: Positive cognitions, well‐being and mental health." Clinical Psychology & Psychotherapy: An International Journal of Theory & Practice 7.1 (2000): 1-10.
  14. ^ Linsenmeyer, Machelle, and Goldberry Long. "Goal-oriented and habit-oriented reflective models to support professional identity formation and metacognitive thinking." Medical science educator 33.2 (2023): 569-575.
  15. ^ Stoycheva, Milena, and Petko Ruskov. "Growth mindset development pattern." Proceedings of the 20th European Conference on Pattern Languages of Programs. 2015.
  16. ^ Thew, Graham R., et al. "Self-critical thinking and overgeneralization in depression and eating disorders: An experimental study." Behavioural and Cognitive Psychotherapy 45.5 (2017): 510-523.
  17. ^ Oshio, Atsushi. "An all‐or‐nothing thinking turns into darkness: Relations between dichotomous thinking and personality disorders 1." Japanese Psychological Research 54.4 (2012): 424-429.
  18. ^ Bratianu, Constantin. "Thinking patterns and knowledge dynamics." Proceedings of the 8th European conference on knowledge management. Vol. 1. Academic Conferences and Publishing International: Reading, 2007.
  19. ^ Kuhn, Deanna. "Jumping to conclusions." Scientific American Mind 18.1 (2007): 44-51.
  20. ^ Bratianu, Constantin. "Thinking patterns and knowledge dynamics." Proceedings of the 8th European conference on knowledge management. Vol. 1. Academic Conferences and Publishing International: Reading, 2007.
  21. ^ Sakul-ariya, R., and K. Nolrajsuwat. "Fortunetelling and psychological helping process." National Graduate Research Conference, Chiang Mai, Thailand. 2010.
  22. ^ Shein, Paichi Pat, Yuh-Yuh Li, and Tai-Chu Huang. "Relationship between scientific knowledge and fortune-telling." Public understanding of science 23.7 (2014): 780-796.
  23. ^ Shapiro Jr, Deane H., Carolyn E. Schwartz, and John A. Astin. "Controlling ourselves, controlling our world: Psychology's role in understanding positive and negative consequences of seeking and gaining control." American psychologist 51.12 (1996): 1213.
  24. ^ Piaget, Jean. "The attainment of invariants and reversible operations in the development of thinking." Social research (1963): 283-299.
  25. ^ Bratianu, Constantin. "Thinking patterns and knowledge dynamics." Proceedings of the 8th European conference on knowledge management. Vol. 1. Academic Conferences and Publishing International: Reading, 2007.
  26. ^ Basawapatna, Ashok, et al. "Recognizing computational thinking patterns." Proceedings of the 42nd ACM technical symposium on Computer science education. 2011.
  27. ^ Coward, L. Andrew. Pattern thinking. Greenwood Publishing Group Inc., 1990.
  28. ^ Masudian, Parisa, et al. "Designing a Critical Thinking Pattern Based on Vigotsky's Constructionist Theory and its Impact on Students' Critical Thinking." Journal of Research in Educational Systems 12.41 (2018): 91-109.
  29. ^ Minick, Norris. "The development of Vygotsky’s thought: An introduction to thinking and speech." An introduction to Vygotsky. Routledge, 2012. 43-67.
  30. ^ Moore, T. L. M. B., and M. Shaughnessy. "- Carol Dweck’s views on achievement and intelligence: implications for education." Research Journal in Organizational Psychology & Educational Studies 1.3 (2012): 174-184.
  31. ^ Dweck, Carol S. "Implicit theories." Handbook of theories of social psychology 1 (2011).
  32. ^ Perry-Parrish, Carisa, et al. "Improving self-regulation in adolescents: current evidence for the role of mindfulness-based cognitive therapy." Adolescent health, medicine and therapeutics (2016): 101-108.
  33. ^ Balkis, Murat, and Gülnur Bayezid Isiker. "The relationship between thinking styles and personality types." Social Behavior and Personality: an international journal 33.3 (2005): 283-294.
  34. ^ Dweck, Carol S. "Can personality be changed? The role of beliefs in personality and change." Current directions in psychological science 17.6 (2008): 391-394.
  35. ^ Dweck, Carol S. "Capturing the dynamic nature of personality." Journal of research in Personality 30.3 (1996): 348-362.
  36. ^ Dweck, Carol S. "From needs to goals and representations: Foundations for a unified theory of motivation, personality, and development." Psychological review 124.6 (2017): 689.
  37. ^ Dweck, Carol S. "Mind-sets." Principal leadership 10.5 (2010): 26-29.
  38. ^ 1 2 Dweck, Carol. "Carol Dweck revisits the growth mindset." Education week 35.5 (2015): 20-24.
  39. ^ 1 2 Haimovitz, Kyla, and Carol S. Dweck. "The origins of children's growth and fixed mindsets: New research and a new proposal." Child development 88.6 (2017): 1849-1859.
  40. ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  41. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
  42. ^ 1 2 3 4 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  43. ^ 1 2 Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  44. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חשיבה&oldid=42111435"