לודוויג כוריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודוויג כוריס
לידה 22 במרץ 1795
יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במרץ 1828 (בגיל 33)
וראקרוס, המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Логгин Андрійович Хорис עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לודוויג כוריסגרמנית: Ludwig Choris ‏; 17951828) היה צייר וחוקר גרמני-רוסי. הוא היה אחד מאמני הסקיצות הראשונים במשלחות מחקר רוסיות.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודוויג כוריס נולד ביקטרינוסלב בשנת 1795 כבן להורים גרמנים. הוא למד בתיכון בחרקוב, שם לימד אביו באוניברסיטה.

לאחר מותם המוקדם של הוריו, חבר המועצה שלימד רישום באוניברסיטה, לקח אותו לביתו כילד אומנה.[2] בהמשך הגיע כוריס לסנט פטרסבורג, שם הרחיב את השכלתו, כולל בתחום מדעי הטבע. רישומיו ודיוקנאותיו משכו תשומת לב בשלב מוקדם. בשנת 1813 הוא ערך את מסע המחקר הראשון שלו. הוא ליווה את הבוטנאי פרידריך אוגוסט מרשל פון ביברשטיין כשרטט צמחים בסיור לקווקז.[3] לאחר מכן חזר לסנט פטרסבורג כדי ללמוד באקדמיה הקיסרית לאמנות.

ב-1815 הוא נבחר מבין כמה מתחרים לקחת חלק כצייר ושרטט בהקפת העולם של אוטו פון קוצבו בספינה “רוריק” . על הסיפון היו גם מדעני הטבע אדלברט פון שאמיסו ויוהאן פרידריך אששולץ. המסע הוביל מסנט פטרסבורג דרך האוקיינוס האטלנטי וסביב כף הורן אל האוקיינוס השקט. לאחר ביקור בקמצ'טקה, עברו דרך מצר ברינג בחיפוש אחר המעבר הצפון-מערבי. הם עברו באיים האלאוטיים, הוואי, איי מרשל וסן פרנסיסקו. לאחר ביקור שני במצר ברינג, הרוריק חזרה לרוסיה ב-1818 דרך מצר סונדה וכף התקווה הטובה.[4]

במונחים של עבודתו כאמן, נאמר כי כוריס "צייר את הטבע כפי שהוא ראה אותו. המהות של אמנותו היא האמת; ראייה רעננה ותוססת של החיים, ומקוריות בתיאור." איוריו מייצגים נאמנה את הנושאים שצייר. לאחר מסעו על סיפון הרוריק, נסע כוריס לפריז, שם הוציא ספר רישומים בליטוגרפיה ולמד באטלייה של ז'רארד ורגנו.

כוריס עזב את צרפת בשנת 1827 למסע בדרום אמריקה, אך נרצח על ידי שודדים ב-22 במרץ 1828, בדרך לורה קרוז, מקסיקו.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של כוריס זכתה להערכה רבה על ידי בני דורו. הוא היה שונה מהציירים במסעות מחקר קודמים בכך שהוא הציג את בני העמים הלא-אירופיים לא כ"פראים" אימתניים ולא כ"פראים אצילים", אלא - כמו בציורי הצמחים שלו - היה מחויב אך ורק למה שראה.

מנקודת מבט מדעית, עבודתו חשובה לאין ערוך לאתנולוגים. הוא מייצג מורשת חשובה, במיוחד עבור הוואי. אף אמן אחר לא תיאר את הוואי באותנטיות כזו. שני הדיוקנאות שלו של המלך הם בעלי חשיבות היסטורית רבה והם עדיין פופולריים בחגיגות הוואי כיום.[5]

יצירותיו כוריס מוחזקות כעת באוספים ציבוריים של מוזיאונים כמו מוזיאון אנקורג' להיסטוריה ואמנות, מוזיאון הונולולו לאמנות ומוזיאון אוקלנד של קליפורניה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לודוויג כוריס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Georg Kaspar Nagler: Neues allgemeines Künstler-Lexicon oder Nachrichten von dem Leben und den Werken der Maler, Bildhauer, Baumeister, Kupferstecher, Formschneider, Lithographen, Zeichner, Medailleure, Elfenbeinarbeiter, etc. Band 2, Fleischmann, München 1835, S. 526.
  2. ^ Klaus Mehnert: The Russians in Hawaii 1804–1819. In: Univ. of Hawaii Bull. 18(6), 1939, S. 58
  3. ^ Adelbert von Chamisso: Reise um die Welt
  4. ^ Andreas W. Daum: German Naturalists in the Pacific around 1800. Entanglement, Autonomy, and a Transnational Culture of Expertise. In: Hartmut Berghoff, Frank Biess, Ulrike Strasser (Hrsg.): Explorations and Entanglements: Germans in Pacific Worlds from the Early Modern Period to World War I. Berghahn, New York 2019, S. 87, 93, 95.
  5. ^ Niklaus R. Schweizer im Vorwort zum Journal des Malers Ludwig York Choris auf der Website von museo-on, abgerufen am 2. Januar 2012