לודייק מרולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לודייק מרולד
Luděk Marold
לידה 7 באוגוסט 1865
פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בדצמבר 1898 (בגיל 33)
וינוהרדי, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות אולסני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • האקדמיה לאמנויות יפות בפראג (1882)
  • האקדמיה לאמנות יפה, מינכן (1887)
  • האקדמיה לאמנויות יפות בפראג (1889) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות Pleinairisme עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ניקולאס גיסיס, לודוויג פון לפץ, Maximilian Pirner עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Egg market in Prague, Surprise, Reader, The vegetable market in Paris, Portrait of Painter Karel Rašek, Man Sitting in a Café, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לודייק מרולדצ'כית: Luděk Marold;‏ 7 באוגוסט 18651 בדצמבר 1898) היה צייר ומאייר צ'כי, הידוע בעיקר בזכות הפנורמה שלו המתארת את קרב ליפאני, שנערך ב-1434. זהו הציור הגדול ביותר בצ'כיה, ולו ביתן משלו בגני התערוכה Výstaviště.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד מחוץ לנישואין וקיבל את שם המשפחה של אמו. אביו, שהיה קצין בצבא שנהרג בשנה שלאחר מכן במהלך מלחמת אוסטרו-פרוסיה ואמו מתה שש שנים מאוחר יותר.[1] תשע השנים הבאות לחייו אינן מתועדות ברובן, ככל הנראה ניסה להיכנס לבית הספר לצוערים, אך נכשל בבחינות. בגיל שש עשרה הוא נכנס לאקדמיה לאמנויות יפות, אך למד רק שנה וגורש.

לימודיו התחדשו שנרשם לאקדמיה לאמנויות יפות, במינכן, שם מדריכיו היו לודוויג פון לופץ וניקולאוס גיזיס.[2] כשהיה שם, הוא החליף רעיונות עם ציירים צ'כים אחרים כמו מיקולש אלס ואלפונס מוכה. הצלחותיו המקצועיות הראשונות הגיעו כמאייר עבור מספר מגזינים גרמניים וצ'כיים.

במהלך תקופה זו החל לסבול מקדחת שיגרון ולכן שב לפראג בשנת 1887, שם עבד בסטודיו של מקסימיליאן פירנר וערך פרסומים ל"איגוד מאנס החדש לאמנויות יפות", בראשות על ידי חברו הוותיק מיקולש אלס. שנתיים לאחר מכן, הוא קיבל מלגה ממלכתית ללימודים בפריז, שם מצא משרה בסטודיו של פייר-ויקטור גאלנד.

לודייק מרולד, קטע מציור קרב ליפאני, 1898

בשנת 1891 הוא התחתן. בשנה שלאחר מכן, לאחר מותו של גאלנד, הוא ויתר על המלגה שלו כדי להפוך לאמן עצמאי. הוא המשיך ליצור איורים לכתבי עת וספרים של סופרים צ'כים וקיבל מדליית זהב בתערוכה במינכן בשנת 1892. מאוחר יותר אימץ את סגנון האר נובו והחל לקבל הזמנות לפוסטרים. בשנת 1895, הוא נבחר כחבר ב"האקדמיה הצ'כית לאמנויות ולמדעים".

ב־1897 חזר לפראג, שם הציע ליצור לתערוכה פנורמה ענקית של קרב ליפאני, שהתרחש ליד פראג במאה ה-15. הצעתו התקבלה ולאחר שערך סקיצות של שדה הקרב, הוא החל לעבוד עליה בתחילת 1898. הוא שיתף פעולה עם קארל רשקה (1861–1918), צייר הנוף ואצלב יאנסה, האמן תיאודור הילשר (1866–1930).[1]

הפנורמה הוא ציור ענק: גובהו 11 מטרים ואורך 95 מטרים. ללחץ להשלמת העבודה הענקית הזו על פי לוח הזמנים הייתה השפעה קטלנית על בריאותו השברירית ממילא והוא מת זמן קצר לאחר שהוצגה הפנורמה ב-1898.

רטרוספקטיבה גדולה של עבודתו נערכה בשנה שלאחר מכן.

שלושה רחובות נקראו על שמו; בדצ'ין, קלדנו ופראג.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לודייק מרולד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Rodon - knihovna, umění, hudba, fotogalerie, www.rodon.cz
  2. ^ V. Kratinová: "Marold Luděk". In: Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (ÖBL). Vol. 6, Austrian Academy of Sciences,