לוטפיה אלנאדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לוטפיה אלנאדיערבית: لطفية النادي; 1907–2002), הטייסת המצרית הראשונה.

לוטפיה אלנאדי, 1933

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידת קהיר, בת למשפחה מן המעמד הבינוני. למדה בקולג' האמריקאי לנערות והתקבלה, ללא ידיעת אביה, לקורס הטיס הראשון שפתחה חברת התעופה המצרית מִצר אייר. בתמיכתו של מנכ"ל החברה, וכדי לכסות את דמי הלימוד, הועסקה בבית-הספר לטיסה כמזכירה וכטלפונאית. ב-27 בספטמבר 1933, והיא בת 26, אחרי הכשרה שנמשכה 67 ימים, קיבלה את רישיון הטיס, ובכך הייתה לטייסת הראשונה בעולם הערבי.

לוטפיה אלנאדי השתתפה במרוץ הטיס הבינלאומי בקו קהיר–אלכסנדריה, שנערך ב-19 בדצמבר 1933, בהטסת מטוס דו-כנפי חד-מנועי (דה הבילנד ג'יפּסי מוֹת'). אף שהגיעה אל היעד ראשונה מבין עשרות המתחרים, לא הוענק לה הפרס הראשון משום שהחמיצה את המעבר מעל פני אחת מנקודות השיפוט של נתיב הטיסה. עם זאת שלח לה המלך פואד את ברכותיו והעניק לה פרס ניחומים בסך 200 לירות מצריות (סכום לא מבוטל באותם זמנים). חלוצת הפמיניסטיות המצריות, הודא שעראווי, שבירכה אותה על הישגה במלים "הסבת כבוד למולדתך, זקפתְּ את ראשינו, והכתרתְּ את תקומתנו בעטרת גאון", אף יזמה רכישת מטוס פרטי ללוטפיה אלנאדי. עשר נשים מצריות הלכו בעקבותיה ולמדו טיס באותו עשור, ובהן לִנדא מסעוד, מדריכת הטיס המצרית הראשונה, אולם מאז מלחמת העולם השנייה לא הוכשרו עוד נשים מצריות לטיס.

לוטפיה אלנאדי

לוטפיה המשיכה להשתתף בתחרויות תעופה, ובהן המירוץ בקו שבין קהיר לנאת המדבר חארגה ב-1937 בהשתתפות טייסים מארצות שונות, שבו הגיעה שלישית (במקצה הנשים).

לוטפיה כיהנה תקופה מסוימת כמזכירה הכללית של מועדון התעופה המצרי. בעקבות תאונת טיס בראשית שנות החמישים נסעה להתרפא בשווייץ, התאזרחה שם והתגוררה מחוץ למצרים שנים רבות. מאז פציעתה לא שבה לטוס.

לוטפיה אלנאדי מעולם לא נישאה ולא הקימה משפחה. בשנת 2002 נפטרה בקהיר בגיל 95.

לזִכרהּ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1996 נעשה במצרים סרט תיעודי על אודותיה בשם "המְרָאה מן החולות" (الإقلاع ‏من الرمل). יום הולדתה ה-107 נחגג בעולם בשרבוט גוגל[1], ושבועון אלאהראם במהדורתו האנגלית הקדיש לה מאמר מקיף.[2] דברים לא מעטים לזכרה ראו אור בכתובים שבערבית.

כמעט ביקור בתל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ידיעות שפורסמו בארץ ביום 15 בינואר 1936 – בדואר היום[3] ובדבר – הייתה לוטפיה אלנאדי אמורה להגיע לתל אביב במטס מיוחד מטעם קלוב התעופה המצרי. במטס זה היו אמורים להשתתף גם שני ארצישראלים שלמדו באותם חודשים בבית-הספר לטיסה אלמאזה בקהיר – שולמית גורנגוט ואבישלום דרורי. הביקור נדחה בשל תנאי מזג אוויר ובסופו של דבר לא התקיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוטפיה אלנאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]