מטוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטוס איירבוס A-320 של חברת פינאייר
אנטונוב An-225, המטוס הגדול ביותר שנבנה אי פעם
איירבוס A380, מטוס הנוסעים הגדול ביותר בעולם
מטוסים בתרגילי אוויר
פלייר רייט, נבנה ב-1903, המטוס הממונע הראשון

מָטוֹס או אֲוִירוֹן הוא כלי טיס ממונע, כבד מהאוויר, אשר שוהה באוויר בזכות כוח העילוי הפועל על כנפיו.

מטוסים נעים ממקום למקום במהירות רבה, ללא צורך בדרכים ותוך תלות מועטה במזג האוויר, ולכן משמשים אמצעי תחבורה נפוץ מאוד. תכונות אלה הופכות את המטוסים לשימושיים גם למטרות צבאיות ומדעיות.

המטוס הראשון שטס בהצלחה בכוח מנועו נבנה על ידי האחים רייט. מקובל כי טיסתם שנערכה ב־17 בדצמבר 1903, ונמשכה כ־12 שניות ולמרחק 39 מטרים, הייתה הטיסה הממונעת הראשונה בכלי טיס כבד מן האוויר.[1] אך קדמו להם כמה ניסיונות חשובים של אלברטו סנטוס דימון הברזילאי, לואי בלריו הצרפתי וגלן קרטיס האמריקני. מאז התפתחו רבות הטכנולוגיה והידע בנושאי התעופה והאווירודינמיקה, אך עקרון הפעולה של המטוסים נשאר דומה.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1907 פרסם אליעזר בן-יהודה בעיתונו "השקפה" ידיעה על הקמת צי מטוסים צרפתי ראשון. בידיעה זו חידש את הצירוף "ספינת אוויר" של נחום סוקולוב וקבע את המונח "ספינת האוויר המתיישרת" כתרגום השם הצרפתי באותו הזמן aéroplane. השם הצרפתי שונה עד מהרה ל־avion בעקבות המילה הלטינית לציפור avis, ובעקבות כך חידש איתמר בן־אב"י, בנו של בן יהודה, את המילה העברית "אווירון"[2] – אף שגם השורש א־ב־ר מופיע במקרא וקשור לתעופה, ולכן סבר נפתלי הרץ טור־סיני שהיה ראוי לכנות את המכונה בשם "אבירון".[3][4] מטעמים שונים[5] התנגד חיים נחמן ביאליק למילה, וב־1928 הציע בוועד הלשון העברית את המילה "מטוס", את השם "טייס" למפעיל (במקום "מעופף"), את שם הפעולה "טיסה" (במקום "מעוף") ועוד, לפי המילה היחידאית "כְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי אֹכֶל" (איוב ט 26). שתי המילים מקובלות בעברית, אם כי לפעמים מבדילים בין אווירון – כלי טיס קטן, על שום הסיומת המקטינה -וֹן – ובין מטוס – כלי טיס גדול. בנטייה הופך הקמץ לשווא: מְטוסים, מְטוס-קְרב (לעומת: מַסּוֹק–מַסּוקים).

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסים משמשים להעברת מטען ממקום למקום, במיוחד כאשר מדובר בחציית תוואי שטח בעייתי או מרחק גדול. נוסף לכך מטוסים משמשים לצילום מן האוויר, לחיזוי מזג האוויר, לכיבוי אש (בעיקר בשריפות יער), לחקלאות (בעיקר ריסוס כנגד מזיקים), ואף כתחביב ספורט.

במסגרת הצבאית המטוסים משמשים להפצצה, לתקיפה, ליירוט מטוסי אויב, לתובלת מטענים וכוחות, לאיסוף מודיעין ואף ללוחמה אלקטרונית.

בין סוגי המטוסים: מטוס נוסעים, מטוס מטען, מטוס ריסוס, מטוס אמפיבי, מטוס קרב ומפציץ. קיים סוג נוסף בשם אקרנופלן, שאינו נחשב לגמרי כמטוס לכל דבר. אם מחשיבים אותו כמטוס, פרט אחד שלו הוא המטוס הגדול ביותר בעולם.

מבנה המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה המטוס (אנ') (מונח שאינו נוגע למערכת ההנעה) ניתן באופן כללי לחלוקה לכמה מערכות:

  • גוף המטוס (אנ') – המכיל את אנשי הצוות, המטען, הדלק, הנוסעים והמערכת האוויונית של המטוס.
  • כנפיים – המספקות את עיקר העילוי. בחלק מהמטוסים מכלי הדלק נמצאים בגחון ובחלק הם בכנפיים. לרוב המנועים נישאים עליהם, ובמטוסי קרב נישא עליהם גם רוב החימוש.
  • מערכת היגוי – הכוללת לרוב הגה גובה,השולט על התנועה בזווית העלרוד; הגה כיוון, השולט על התנועה בזווית הסבסוב; ומאזנות, השולטות על התנועה בזווית הגלגול.
  • כני נסע – אלו הן המערכות הנושאות את המטוס בעודו על הקרקע. מכילות את הגלגלים ומשמשות לבלימת זעזועים בנחיתה.
  • מנוע – המספק את הדחף להנעת המטוס ולעיתים גם ליצירת עילוי. במטוסים קלים נפוץ השימוש במנועי בוכנה; מטוסים כבדים יותר או מטוסים צבאיים משתמשים לרוב במנועי סילון.

עקרונות הטיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הפועלים על חתך של כנף מטוס

על המטוס פועלים ארבעה כוחות:

  • גרר – התנגדות האוויר למעבר גוף כלי הטיס דרכו, בכיוון המנוגד לכיוון תנועת הכלי.
  • דחף – תגובת האוויר לפעולת מנוע המטוס. פעולת המנוע גורמת לדחיפת האוויר לאחור (באמצעות להבי מדחף או יניקה באמצעות מניפה במטוס סילון), ובתגובה כלי הטיס נדחף קדימה.
  • כוח הכבידה – משיכת כדור הארץ את כלי הטיס כלפי מטה, בכיוון מרכזו.
  • עילוי – כוח המתפתח בעיקר על כנפיו של כלי הטיס. הבדל בין זרימת האוויר במשטחים התחתונים של הכנפיים לבין משטחיהן העליונים גורם להפרש לחצים, וכתוצאה – כלפי מעלה.

היסטוריית המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של התעופה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Telegram from Orville Wright in Kitty Hawk, North Carolina, to His Father Announcing Four Successful Flights, 1903 December 17". World Digital Library. 17 בדצמבר 1903. בדיקה אחרונה ב-21 ביולי 2013. 
  2. ^ רונית גדיש, "אווירון ומטוס", אתר האקדמיה ללשון העברית, המדור "מילה נולדת", 8 בנובמבר 2010
  3. ^ נ' ה' טורטשינר, "א' אוירון – אבירון", "לשוננו" י"א, עמ' 167–167, תמוז תש"א
  4. ^ רוביק רוזנטל, "הקפיטנים עפו בארופלן, ואיך באמת אנחנו מדברים", אתר הזירה הלשונית, 16 בדצמבר 2016
  5. ^ בעיקר משום שטען כי אין צורך להמציא מילים חדשות אלא עדיף למצוא אותן במקורות