לדלג לתוכן

לויס איירין מרשל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לויס איירין מרשל
Lois Irene Marshall
לידה 9 במאי 1873
אנגולה, אינדיאנה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בינואר 1958 (בגיל 84)
פיניקס, אריזונה, ארצות הברית ארצות הברית (48 כוכבים)ארצות הברית (48 כוכבים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lois Irene Kimsey עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קראון היל עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג תומאס מרשל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגברת השנייה של ארצות הברית
4 במרץ 1913 – 4 במרץ 1921
(8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לויס איירין מרשל לבית קימזיאנגלית: Lois Irene Marshall;‏ 9 במאי 18736 בינואר 1958) הייתה אשתו של תומאס ר. מרשל, סגן הנשיא ה-28 של ארצות הברית. במהלך כהונתו של בעלה היא כיהנה בתפקיד הבלתי רשמי של הגברת השנייה של ארצות הברית בין השנים 1913 עד 1921. היא שימשה גם כגברת הראשונה של אינדיאנה במהלך כהונתו של בעלה (1909–1913).

לויס קימזי נולדה ב-9 במאי 1873 באנגולה, אינדיאנה, והייתה בתם של ויליאם אדוארד קימזי ואליזבת דייל. לויס נישאה לתומאס מרשל, המבוגר ממנה ב-19 שנים, ב-2 באוקטובר 1895.[1]

לויס איירין מרשל עם בעלה, תומאס ר. מרשל, בוושינגטון הבירה

בבחירות לנשיאות 1912 רץ בעלה לצד וודרו וילסון, ומונה לסגן נשיא ארצות הברית, מה שהפך אותה באופן לא רשמי לגברת השנייה של ארצות הברית, תפקיד אותו מילאה עד 1921. היא הייתה מעורבת בפעילויות צדקה בוושינגטון הבירה, ובילתה זמן בעבודה במרכז הרווחה של דיאט קיטשן במתן ארוחות חינם לילדים עניים. ב-1917 היא הכירה אם לתאומים שזה עתה נולדו, שאחד מהם היה חולה כרוני. הוריו של הילד לא הצליחו לקבל טיפול הולם למצבו של בנם. לויס מרשל יצרה קשר הדוק עם התינוק, ששמו קלרנס איגנטיוס מוריסון, והציעה לקחת אותו ולעזור לו למצוא טיפול.[2][3]

בני הזוג מרשל לא הצליחו להביא ילדים לעולם, אבל הם מעולם לא אימצו את מוריסון באופן רשמי, כי הם האמינו שלעבור את ההליך בעוד הוריו עדיין בחיים ייראה לציבור יוצא דופן. במקום זאת הם עשו הסדר מיוחד עם הוריו. מוריסון חי עם בני הזוג מרשל למשך שארית חייו. בהתכתבות הם התייחסו אליו כמוריסון מרשל, אך באופן אישי כינו אותו "איזי". לויס מרשל לקחה אותו לראות רופאים רבים ובילתה את כל זמנה הפנוי בניסיון לגדל אותו בבריאות, אך מצבו החמיר והוא מת בפברואר 1920, רגע לפני יום הולדתו הרביעי.[4]

לאחר שבעלה מת ב-1925, עברה לויס להתגורר בפיניקס, אריזונה וחייתה על הפנסיה של בעלה וממכירות זיכרונותיו. היא מתה בביתה בפיניקס ב-6 בינואר 1958, בגיל 84.[1] היא נקברה ליד בעלה בבית הקברות קראון היל, אינדיאנפוליס, אינדיאנה.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לויס איירין מרשל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Our Campaigns - Candidate - Lois Irene Kimsey Marshall". www.ourcampaigns.com. נבדק ב-2020-04-21.
  2. ^ "Adopted Child of Vice President Dead". The Evening Star. 26 בפברואר 1920. נבדק ב-17 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Thomas R. Marshall - Articles". North Manchester Historical Society. נבדק ב-17 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Adopted Son of Marshalls is Dead, newspapers.lib.utah.edu. February 27, 1920. Accessed March 6, 2024.
  5. ^ Death Certificate, genealogy.az.gov. Accessed March 6, 2024.