לורדו טאפט
.jpg) | |
| לידה |
29 באפריל 1860 Elmwood, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1936 (בגיל 76) שיקגו, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Elmwood Township Cemetery |
| מקום לימודים | |
| יצירות ידועות |
Fountain of Time, Alma Mater, Fountain of the Great Lakes |
| צאצאים |
Emily Taft Douglas |
  | |
לורדו טאפט (באנגלית: Lorado Taft; 29 באפריל 1860 - 30 באוקטובר 1936) היה פסל, סופר ומחנך אמריקאי.[1] חלק מתנועת הרנסאנס האמריקאית. יצירותיו המונומנטליות כוללות את "מזרקת הזמן", "רוח האגמים הגדולים" ו"האינדיאני הנצחי". ספרו משנת 1903, "היסטוריה של הפיסול האמריקאי" היה הסקירה הראשונה בנושא ושימש במשך עשרות שנים כספר יסוד בנושא. הוא סייע לקידום מעמדן של נשים כפסליות.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טאפט נולד באלמווד, אילינוי. הוריו היו דון קרלוס טאפט ומרי לוסי פוסטר.[2] אביו היה פרופסור לגאולוגיה באוניברסיטת אילינוי. הוא חי חלק ניכר מילדותו ליד מרכז הקמפוס של UIUC. הבית, הידוע כבית טאפט, נבנה על ידי אביו בשנת 1873. הוא נרכש על ידי האוניברסיטה בשנת 1949 והועבר כקילומטר אחד לדרום מזרח .[3] לאחר שעבר חינוך ביתי על ידי הוריו, טאפט קיבל את התואר הראשון שלו (1879) והתואר השני (1880) באוניברסיטת אילינוי.
לאחר שסיים את התואר השני, הוא נסע לפריז כדי ללמוד פיסול, ולמד בבית הספר לאמנויות יפות, מ-1880 עד 1883, שם למד אצל אוגוסטין דומון, ז'אן-מארי בונסי וגבריאל תומאס. הישגיו שם היו גבוהים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם שובו לארצות הברית ב-1886, התיישב טאפט בשיקגו. הוא לימד בבית הספר לאמנות של שיקגו עד 1929. בנוסף לעבודה בחימר וגבס, טאפט לימד את תלמידיו פיסול בשיש, ונתן להם לעבוד על פרויקטים קבוצתיים. הוא גם הרצה באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת אילינוי. [4]
ב-1892, בזמן שקהילת האמנות של שיקגו התכוננה לתערוכת הקולומביאנית העולמית של 1893, האדריכל הראשי דניאל ברנהם הביע חשש בפני טאפט שמא הקישוטים הפיסוליים של הבניינים לא יסתיימו בזמן. טאפט שאל אם יוכל להעסיק כמה מתלמידותיו כעוזרות (לא היה מקובל מבחינה חברתית שנשים יעבדו כפסליות באותה העת) עבור בניין הגננות. מתוך כך קמה קבוצה של נשים פסליות מוכשרות, שכללה את אניד ינדל, קרול ברוקס מקניל, בסי פוטר וונו, ג'נט סקודר, ג'וליה בראקן ונדט, אוולין ביאטריס לונגמן ואלן רנקין קופ.
מאוחר יותר, סטודנטית לשעבר אחרת, פרנסס לורינג, ציינה כי טאפט השתמש בכישרונותיהם של תלמידיו כדי לקדם את הקריירה שלו, מצב לא נדיר. באופן כללי, ההיסטוריה העניקה לטאפט קרדיט על כך שעזר לקדם את מעמדן של נשים כפסלות.
בפגישה בסנט פול, מינסוטה כדי להחליט באיזו הגשת אמן לבחור עבור אנדרטה של אל"ם ויליאם קולוויל ברוטונדת הקפיטול של מדינת מינסוטה, הוועדה לאמנות המדינה שאלה את דעתו של טאפט שהיה בעיר באותה העת. הוא אמנם לא המליץ על אף אחד מהדגמים, אבל הוא חשב שקתרין בקוס יש כישורים לכך. במקור הוועדה העדיפה את הדגם של ג'ון ק. דניאלס, אך הוא הוחלף. [5][6][7]
שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טאפט היה פעיל עד סוף ימיו. שבוע לפני מותו, הוא השתתף בטקסי ההקדשה של קווינסי, אילינוי, לפסל שלו שהנציח את ויכוחי לינקולן-דאגלס.[1] הוא מת בסטודיו הביתי שלו בשיקגו ב-30 באוקטובר 1936. הוא נשרף, ואפרו פוזר בבית הקברות אלמווד ליד בלומינגטון, אילינוי. [8]
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טאפט ידוע בעיקר בזכות המזרקות השונות שלו.
בארכיון אוניברסיטת אילינוי יש סדרת תצלומים של רוב העבודות החשובות של טאפט, כולל רבות מהבנייה והדגמים המקדימים שלהן. [9]
לאחר יותר מתריסר שנות עבודה, "מזרקת הזמן" של טאפט נחשפה בקצה המערבי של ה-Midway Plaisance של שיקגו בשנת 1922. מבוססת על שורותיו של המשורר אוסטין דובסון - "הזמן עובר, אתה אומר? אה לא, הזמן נשאר, אנחנו הולכים." המזרקה מציגה דמות עטופה של זמן המתבוננת בזרם האנושות הזורם על פניו.
הפטריוטים (1932), קפיטול מדינת לואיזיאנה, באטון רוז'
העבודה הגדולה האחרונה שטאפט השלים הייתה שתי קבוצות עבור הכניסה הקדמית לבניין הקפיטול של מדינת לואיזיאנה, שנחנכה ב-1932.
בשנת 1965, מקום העבודה שלו בשיקגו, מאז 1906, הוגדר כנקודת ציון היסטורית לאומית.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מזרקת לאפייט -
מגינים על הדגל -
מזרקת האגמים הגדולים -
אלמה אטר -
מצבת זיכרון לחיילים, אילינוי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לורדו טאפט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "r LORADO TAFT DIES; LEADING SCULPTOR; Creator of Some of Country's Outstanding Monuments is Stricken at 76. WAS TEACHER IN CHICAGO 'Fountain of Time' and Columbus Memorial in Washington Among Chief Works". The New York Times (באנגלית אמריקאית). 1936-10-31. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2024-02-25.
- ^ John William Leonard, Albert Nelson Marquis, Who's who in America, A.N. Marquis, 1908. (באנגלית)
- ^ oepp, Jamie; Cooper, Ashley; Carrillo, Samantha. "Taft House". Explore C-U. University of Illinois
- ^ "National Register of Historic Places Inventory — Nomination: Lorado Taft Midway Studios"
- ^ The Monumental News, 1908. (באנגלית)
- ^ Duluth Evening Herald
- ^ "List of the Art"
- ^ "Scatter Lorado Taft Ashes in Rites at Bloomington". Chicago Tribune. 1936-12-11. p. 18. נבדק ב-2024-02-25.
- ^ "An Inventory of the Lorado Taft Papers and Mounted Photograph Collection"