לייף פרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לייף פרסון
Leif G.W. Persson
לידה 12 במרץ 1945 (בן 79)
פרוכיית אוסקר, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סטוקהולם, Norra Real עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן פשע עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מאלין פרסון ג'וליטו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס מפתח הזכוכית (2011)
  • פרס הפגיון הבינלאומי של CWA (2017)
  • פרס רומן הפשע השוודי הטוב ביותר (2010)
  • פרס רומן הפשע השוודי הטוב ביותר (1982)
  • פרס רומן הפשע השוודי הטוב ביותר (2003)
  • Piraten award (2012)
  • סופר השנה (2011)
  • Pocketpriset (2007)
  • פרס פלה רוזנקרץ עריכת הנתון בוויקינתונים
www.leifgwpersson.se
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לייף גוסטב וילי פרסוןשוודית: Leif Gustav Willy Persson; נולד ב-12 במרץ 1945) הוא קרימינולוג וסופר שוודי. התפרסם בשל ספרי הפשע הרבים שכתב, והדמויות הספרותיות המגוונות שמופיעות בהם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסון נולד בסטוקהולם ב-12 במרץ 1945 לגוסטב ומרגיט פרסון. לאחר סיום לימודיו הצטרף למשטרת שוודיה. שמו עלה לכותרות ב-1977 בעקבות מעצרה של דוריס הופ (Doris Hopp), סרסורית מובילה בסטוקהולם. זמן קצר לאחר המעצר, פרסם העיתון דגנס ניהטר מכתב ששלח מפקד המשטרה קרל פרסון לראש הממשלה אולוף פלמה. במכתב נטען כי בין הפוקדים הקבועים של רשת בתי הבושת שניהלה הופ, נמנה שר המשפטים לנארט גייר. הדיווח הוביל לסערה ציבורית גדולה בשוודיה, שאף גרמה לסגירת העיתון דגנס ניהטר לתקופה קצרה. במשטרה נערכה חקירה פנימית שבסופה התגלה כי מי שהדליף לעיתון את המכתב היה לייף פרסון. הוא סולק מהמשטרה ושקל להתאבד, אולם התקבל כמרצה אורח לקרימינולוגיה באוניברסיטת סטוקהולם. לאחר מכן הוא מונה כיועץ עבור המשטרה השוודית.

במקביל לפעילותו המקצועית, החל פרסון בקריירת כתיבה ענפה, וכתב ספרי מחקר רבים לצד רומנים משטרתיים ובלשיים שהפכו אותו לאישיות מוכרת בכל רחבי שוודיה. הוא החל להופיע באופן קבוע בתוכניות טלוויזיה שוודיות העוסקות בפשיעה. הוא ידוע בשוודיה לעיתים קרובות פשוט בכינוי "GW".

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסון ידוע בעיקר בזכות ספרי המתח המשטרתיים שכתב. בספריו ישנן מספר דמויות בולטות שחוזרות על עצמן לעיתים קרובות. הדמות המוכרת ביותר שלו היא אוורט בקסטרום - בלש במחלק הרצח של משטרת שוודיה. בניגוד למקובל בספרות בלשים, דמותו של בקסטרום היא דמות של אנטי-גיבור מובהק. הוא יהיר, אנוכי, גזען, שוביניסט, הומופוב שתיין, ומשתדל לנצל את תפקידו במשטרה כדי להרוויח טובות הנאה. עם זאת, הוא ניחן באינטואיציה חדה שעוזרת לו לפענח מקרי פשע מורכבים. שלושה מספריו של פרסון עוסקים ישירות בדמותו של בקסטרום, ושניים מהם אף תורגמו לעברית. ב-2015 שודרה סדרת הדרמה האמריקנית "בקסטרום" אשר מבוססת על ספריו של פרסון. את בקסטרום גילם בסדרה ריין וילסון. בניגוד למתואר בספרים, עלילת הסדרה מתרחשת בפורטלנד, אורגון ולא בשוודיה. ב-2020 שודרה בשוודיה מיני-סדרה בשם "בקסטרום" בה גילם של ברגקוויסט את דמותו של בקסטרום.

אף על פי שברחבי העולם התפרסמה בעיקר דמותו של בקסטרום, בשוודיה עצמה מוכרת יותר דמות אחרת פרי עטו: הבלשית אנה הולט. הולט מופיעה לא רק בספריו של פרסון, אלא גם בספריו של חברו לעט יאן גויו. דמותה הופיעה פעמים רבות בסרטים ובסדרות טלוויזיה שוודיות, תמיד בגילומה של פטרה נילסן.

דמויות מוכרות נוספות פרי עטו הם הבלש יאן לווין (אשר מנהל רומן עם הולט) וצמד הבלשים החברים יארנברג ויוהנסון. ב-1984 הופיעו דמויותיהם בסרט בשם "האיש ממיורקה", בו סוון וולטר מגלם את יארנברג, ותומאס פון ברומסן מגלם את יוהנסון. כמו כן עומדות דמויותיהם במרכזן של שתי סדרות טלוויזיה שוודיות: En pilgrims död (2013), ו-Den fjärde mannen (2014). בשתי הסדרות גולם יארנברג בידי פטר סוונסון ויוהנסון בידי רולף לאסגורד. בשתי הסדרות הופיע גם בקסטרום כדמות משנה בגילומו של קלאס מאלמברג.

ספריו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לייף פרסון בוויקישיתוף