לילי ייטס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לילי ייטס
לידה 25 באוגוסט 1866
Enniscrone, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בינואר 1949 (בגיל 82)
דבלין, אירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Susan Mary Yeats עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הלאומית לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לילי ייטס, באנגלית: Lily Yeats (25 באוגוסט 1866 - 5 בינואר 1949) הייתה אמנית ורוקמת הקשורה לתחייה הקלטית. בשנת 1908 ייסדה את מחלקת הרקמה של "תעשיות קואלה", בה הייתה מעורבת עד לפירוקה בשנת 1931. היא ידועה בתמונותיה הרקומות .[1]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה באניסקרון, מחוז סליגו, אירלנד ב-25 באוגוסט 1866, היא הייתה בתם של ג'ון באטלר ייטס וסוזן ייטס (לבית פולקספן). אחיה היו ויליאם באטלר, ג'ק ואליזבת ייטס. היא הייתה ילדה חולה. סוזן הביאה את הילדים מדי שנה בחגים להוריה שרכשו את ביתה במרוויל מחוץ לעיר סליגו. הסבים מצד האם היו ויליאם פולקספן ואליזבת (לבית מידלטון). בסוף 1874 עברה משפחת ייטס למערב קנזינגטון, לונדון. בזמן שחיו שם, לילי ייטס ואחיה חונכו על ידי אומנת, מרתה ג'וויט עד 1876. בשנת 1878 עברה המשפחה לבית גדול יותר בצ'יזוויק, שם למדה בבית הספר נוטינג היל לזמן קצר. משפחת ייטס עברה למחוז דבלין בשנת 1881, שם לילי נרשמה לבית הספר לאמנות בדבלין יחד עם אחותה אליזבת בשנת 1883. הן גם למדו שיעורים בחברה המלכותית של דבלין.

משפחת ייטס עברה לדרום קנזינגטון, ייטס חלתה ונשלחה לגור אצל קרובי משפחה. בסופו של דבר היא עברה לגור עם דודתה אליזבת פולקספן בהאדרספילד בשנת 1887. בשנת 1888, היא חזרה לבית המשפחה בבדפורד פארק.

ללילי הוצעה הזדמנות ללמוד רקמה בסגנון רקמה אמנותית. היא למדה בבית הספר לאמנות בצ'יזוויק עם אחותה סוזן ואחיה ג'ק [2] ולמדה גם אצל בתו של מוריס מיי, שניהלה את מדור הרקמה של מוריס ושות' ועבדה שם עד אפריל 1894 כשעזבה עקב בריאות לקויה. ב־10 בדצמבר 1888 ייטס חזרה למוריס ושות' [3] עד מרץ 1889 לילי הכשירה רוקמות עבור החברה. [4]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לילי ייטס

ייטס חזרה לדבלין בשנת 1900, היא ואחותה אליזבת הצטרפו לאיוולין גליסון בסטודיו למלאכת יד, שם ניהלה את מדור עבודת הרקמה. לילי המשיכה לעבוד אצל מיי מוריס במשך שש שנים, אך מערכת היחסים ביניהם הייתה מתוחה לאחר מות אמם בשנת 1900 [5] לילי ואחותה אליזבת חזרו לאירלנד עם חברתן אוולין גליסון. ב-1902 הקימו השלושה סטודיו ליצירה ליד דבלין, אשר קראו לו דן אמר (המבצר של אמר) על שם אמר, אשתו של הגיבור האגדי האירי קוצ'ולה. דן אמר הפך למוקד של תנועת האמנויות והאומנות האירית המתפתחת, והתמקדה ברקמה, הדפסה וייצור שטיחים. הם גייסו נשים צעירות מקומיות למפעל, לימדו אותן ציור, בישול, תפירה ואת השפה האירית בנוסף למלאכות הליבה של הגילדה. לילי ייטס ניהלה את מחלקת הרקמה, שיצרה טקסטיל לקישוט הכנסייה ולשימוש ביתי. [6]

נוף בלילה, רקמה

בשנת 1904 אורגנה החברה מחדש: "גילדת דן אמר" שנוהלה על ידי אוולין גליסון, ו"תעשיות דן אמר" בניהולן של האחיות ייטס, ובשנת 1908 נפרדו הקבוצות לחלוטין. אוולין גליסון שמרה על השם Dun Emer, והאחיות ייטס הקימו את Cuala Industries בצ'רצ'טאון הסמוכה, שניהלה סדנא קטנה, Cuala Press ובית מלאכה לרקמה.

אשתו של ויליאם באטלר ייטס ג'ורג' (ברטה ג'ורג'ינה), עזרה ללילי לנהל את זרוע הרקמה של הסטודיו שייצר בגדים ומצעים. האחיות ייטס חיו יחד במהלך חייהן הבוגרים. בשנת 1923, לילי חלתה במה שהאמינו כשחפת בזמן חופשה בלונדון, ואחיה שיכן אותה בבית אבות לונדוני ביולי, שם נשארה עד לאפריל הבא [7] עם החלמתה, היא חזרה לקואלה, אך מחלקת הרקמה מעולם לא זכתה להצלחה. בריאותה של לילי התדרדרה שוב ב-1931, וההחלטה התקבלה לסגור את ענף הרקמה של קואלה.

לילי ייטס המשיכה למכור תמונות רקומות בשנים הבאות' היא מתה ב-1949.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לילי ייטס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Allen, Nicholas (2009). "Yeats, Susan Mary ('Lily')". In McGuire, James; Quinn, James (eds.). Dictionary of Irish Biography. Cambridge: Cambridge University Press.
  2. ^ 1881 – Chiswick School of Art, Bedford Park, London
  3. ^ Faulkner, Peter (November 1995). "Dark Days at Hammersmith: Lily Yeats and the Morrises" (PDF). Journal of William Morris Studies. William Morris Society. 11.3 (Autumn 1995): 22–25. Archived from the origina
  4. ^ Sheehy, John (1980). The Rediscovery of Ireland's Past: The Celtic Revival 1830–1930. Thames and Hudson.
  5. ^ "History of the Cuala Press". Boston College Libraries Newsletter. Fall 2008. Archived from the original
  6. ^ Sheehy, John (1980). The Rediscovery of Ireland's Past: The Celtic Revival 1830–1930. Thames and Hudson P.171
  7. ^ Foster, R.F. (2005). W. B. Yeats: A Life Volume II: The Arch-Poet 1915–1939. Oxford University Press.P.241
  8. ^ Pyle, Hilary (1989). Jack B. Yeats: A Biography. Rowman & Littlefield.