ליל קוטב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמדומים טיפוסיים בליל קוטב בסבאלברד, בקו רוחב 78 מעלות צפון
שעת צהריים מוקדמת בטרומסה, נורווגיה, מבט מהרכס לכיוון העיירה

ליל קוטב הוא תופעה המתרחשת בחוגים הארקטיים כאשר הלילה אורך יותר מ-24 שעות. התופעה ההפוכה לכך היא שמש חצות כאשר השמש לא יורדת מקו האופק למשך פרקי זמן ארוכים.

משך הזמן שבו השמש מתחת לקו האופק עשוי לנוע מ-20 שעות באזורים בסביבת חוגי הקוטב, ועד 179 יום בשנה בקטבים עצמם. אמנם לא כל משך הזמן נחשב לליל קוטב מוחלט הואיל ואור חיצוני רב מתקבל כתוצאה מאפקט השבירה. ניתן אם כן להבין שזמן השמש מעל האופק בקטבים יהיה 186 ימים בשנה. ההסבר לא-סימטריה המספרית במקרה זה הוא בכך שהימים שבהם השמש נמצאת בצורה חלקית מעל קו האופק, נספרים כימי אור ולא כלילה.

השפעות אנושיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופות שבהן קיימת תופעה זו עשויות לעורר דיכאונות באנשים הגרים באזורים הללו. אנשים הסובלים מדיכאון עונתי רגישים לכך במיוחד, ובצורה דומה נראה שזו אחת הסיבות לריבוי מקרים של סינדרום סוליפסיזם. על מנת לטפל בדיכאונות חורף אלו הוכנסו לשימוש טיפולים באור. גורם מאזן נוסף היא תזונה עתירה בשומן אומגה 3, המשפיעה על מצב הרוח, ומקורה בדגים ובעלי חיים ימיים נוספים שבית הגידול הטבעי שלהם הוא באזורים קרים במיוחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ליל קוטב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]