לימפדנופתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לימפדנופתיה (אנגלית: lymphadenopathy) היא מחלה של מערכת הלימפה, שעיקרה אבנורמליות במספרן, בגודלן ו/או במרקמן של קשריות הלימפה. על-פי-רוב אבנורמליות כאלה הן על רקע דלקתי, ובמקרה כזה הלימפאדנופתיה תכונה לימפאדניטיס. האבחנה המבדלת של לימפאדנופתיה היא מהרחבות ברפואה, וכוללת פתולוגיות מקומיות ופתולוגיות סיסטמיות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשריות הלימפה בגוף האדם הן מעין מבצרים של המערכת החיסונית והמשמשות כטיפול קו-ראשון של מערכת החיסון כנגד פולשים ומזהמים החודרים לגוף. כשקשריות הלימפה מעורבות במצב מחלה הן גדלות וניתנות למישוש. גודלן, מיקומן, מרקמן, והרגישות הנלווית למישושן הם רמזים חשובים לאבחון מקור המחלה, וגם בהבדלת האבחון בין הגדלה שפירה או ממאירה.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

צברי קשריות הלימפה החשובים מבחינה קלינית הם:

  1. קשריות הלימפה הסופרה-קלוויקולריות (אלו שמעל עצם הבריח)
  2. קשריות הלימפה הדלטו-פקטוריאליות (אלו שבקדמת הכתף)
  3. קשריות הלימפה האקסילריות (אלו שבבית השחי - זהו, למעשה, צבר קשריות לימפה גדול יחסית, שמונה בין 20 ל-30 קשריות).
  4. קשריות הלימפה האפי-טרוכליאריות (אלו שבצד המרפק הפנימי).
  5. קשריות הלימפה האינגווינאליות (אלו שבמפשעה; מדובר בקשריות לימפה שגם באופן תקין יכולות להגיע עד 2 ס"מ.
  6. קשריות הלימפה הפופליטאליות (אלו שצד הפנימי של הברך).

צברי קשריות הלימפה החשובים מבחינה קלינית בצוואר ובגולגולת הם:

  1. קשריות הלימפה הטונסילריות
  2. קשריות הלימפה הסאב-מנדיבולריות
  3. קשריות הלימפה הסאב-מנטליות
  4. קשריות הלימפה האוקסיפיטליות

גורמים אפשריים ללימפדנופתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיבות הנפוצות ביותר להגדלת קשריות הלימפה הן:

  1. תגובה למחולל זיהומי שחדר לגוף. בין אם מדובר בחיידק, נגיף או גוף זר הגורם לתגובת שרשרת של מערכת החיסון לייצר כנגדו נוגדנים על מנת להלחם בו ולחסלו. למשל מחלות זיהומיות בגין זיהום חיידקי (כגון ברטונלה, טולרמיה, סטרפטוקוק ועוד) או בגין זיהום נגיפי (כגון HIV, EBV, CMV ועוד).
  2. זיהום המתחולל בתוך קשרית הלימפה עצמה (לימאדנופתיה זו מכונה לימפדניטיס).
  3. חדירה והתרבות של תאים ממאירים בתוך קשר הלימפה (ממאירות). הגדלת קשריות עשויה להיות תגובתית לגידולים סולידיים או ביטוי של תהליך ממאיר במערכת הלימפטית עצמה.
  4. מחלות אגירה בתוך הקשריות. במחלות הללו החומר הנאגר מצוי במקרופאגים המאכלסים את קשר הלימפה.
  5. מחלות אוטו-אימוניות - כגון דלקת מפרקים שגרונית או זאבת.
  6. תרופות - פניטואין, אלופורינול, טגרטול, אטנולול ועוד.

הבדיקה הפיזיקאלית של המטופל חשובה ביותר ליצירת אנמנזה והתחלת האבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשרי לימפה בריאים הם בדרך כלל קטנים, בודדים, מוביליים (כלומר, ניתן להניע אותם במישוש), לא רגישים ודו-צדדיים. בדרך כלל אין דלקת בעור מעליהם. לעומת זאת, כשקשר הלימפה עצמו מזוהם (לימפדניטיס) הוא מתנפח וגדל לעיתים עד פי שלושה מגודלו המקורי, ונעשה רגיש וחם. זהו בדרך כלל מצב המעיד על זיהום חיידקי והמחוללים השכיחים ביותר לכך הם החיידיקים המכונים סטאפילוקוקים או סטרפטוקוקיים. לעיתים מופיעה גם דלקת בעור שמעל קשר הלימפה. חוסר תנועתיות או פיקסציה של קשר לימפה עלול לרמז על היותו נגוע בתאים ממאירים אשר בהתפשטותם אליו ואל סביבתו מקבעים אותו. יש להבדיל בין לימפדנופתיה מפושטת לבין לימפדנופתיה מקומית. לימפדנופתיה מפושטת מרמזת יותר למצב של מחלה סיסטמית (זיהום שחדר לכלל הגוף) כבמחלת הנשיקה, או מחלה המטולוגית. כשהלימפדנופתיה היא מקומית, המיקום יכול לרמז על הסיבה:

  • לימפדנופתיה עורפית - נגרמת לעיתים קרובות בשל זיהומים בקרקפת, בתעלת האוזן החיצונית, כחלק מפריחות עוריות כגון חצבת, זיהום בטוקסופלזמוסיס.
  • לימפדנופתיה קדמית לאוזן -פרה-אוריקולרית - נגרמת לעיתים קרובות בגלל זיהומים של האוזן התיכונה, בלוטת הרוק הפרוטידית, חלקים חיצוניים של ארובת העין.
  • לימפדנופתיה סוב-מנטלית (מתחת לסנטר) - קשורה בדרך כלל לזיהום באזור הקדמי של הפה או השפה התחתונה.
  • לימפדנופתיה מתחת ללסת - סוב-מנדיבולרית מחולל הזיהום יימצא בדרך כלל באזור האף, רירית הפה, רצפת הפה, בלוטות הרוק הפנימיות, מערות הפנים ועוד.
  • לימפדנופתיה בצוואר העליון - מחולל הזיהום יימצא באזור הקשריות המנקזות אזורים של הגרון והלוע . הגדלתן יכולה להעיד על דלקת גרון פשוטה או לממאירות של אזורים אלו.
  • לימפדנופתיה בצוואר התחתון - הקשריות המנקזות אזורים בגרון שמתחת למיתרי הקול, בלוטת התריס, ושט.
  • לימפדנופתיה סופרה-קלויקולרית - באזור שמעל עצם הבריח (קלויקולה)' - אלה מופיעות לעיתים במצבי ממאירות של בית החזה והבטן.
  • לימפדנופתיה אפיטרוכלארית' -ממוקמת בזרוע העליונה, מעל המרפק. הופעתה באזור זה יכולה לרמז על מחלת שריטת החתול, זיהום בגפה העליונה כתוטצאה מחדירת גוף זר או מקור נאופלסטי.
  • לימפדנופתיה בבית השחי- עשויה להעיד על זיהומים בגפה העליונה או בית החזה.
  • לימפדנופתיה מפשעתית - עשויה להעיד על זיהומים בדרכי המין, בחיץ בין הנקבים או באגן.
  • לימפדנופתיה פופליטאלית - מאחורי הברך - בדרך כלל תעיד על זיהומים בגפה התחתונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לימפדנופתיה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי