חצבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חצבת
Morbillivirus measles infection.jpg
פריחה על עורו של חולה חצבת
שם בלועזית Measles
rubeola
morbilli
ICD-10
(אנגלית)
B05
ICD-9
(אנגלית)
055
DiseasesDB
(אנגלית)
7890
MedlinePlus
(אנגלית)
001569
eMedicine
(אנגלית)
derm/259  emerg/389  ped/1388 
MeSH
(אנגלית)
D008457

חצבת היא מחלה נפוצה הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליוירוס (Morbillivirus). חצבת היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם, גם כיום, עם הימצאו של חיסון יעיל נגד המחלה.

דיווחים ראשונים על חצבת מתועדים עוד משנת 700 לספירה. ההסבר המדעי הראשון של המחלה והבדליה מאבעבועות שחורות מיוחס לרופא הפרסי אל ראזי (860 - 932), אשר פרסם את הספר "אבעבועות שחורות וחצבת". בשנת 1954 בודד ג'ון פרנקלין אנדרס את הווירוס הגורם למחלה.

בשנת 1963 אושר לשימוש חיסון מורשה למניעת המחלה. יעילות החיסון אחרי מנה אחת היא 95%, ולאחר שתי מנות, כפי שניתן כיום לילדי ישראל, היעילות היא 99%[1].

תקופת הדגירה (הזמן בין ההידבקות במחלה ועד פרוץ הסימנים לה) נמשכת כ־7 עד 18 ימים. תחילה מופיעים חום וסימני הצטננות, כגון נזלת, כאבי גרון ואודם בעיניים. רק חמישה ימים אחרי כן מופיעה בעור הפריחה הטיפוסית למחלה: כתמים אדומים עם מרכז בהיר וברירית הפה. הכתמים ברירית הפה נקראים כתמי קופליק, על שם רופא ילדים אמריקני אשר תיאר אותן לראשונה[1].

הפריחה נמשכת כארבעה ימים, וכל אותה תקופה סובל החולה משיעול, מנזלת, מכאב ראש, מחום ומהרגשה כללית רעה.

סיבוכי החצבת הם דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, ולכן יש להקפיד על שכיבה במיטה וביקורת רפואית במשך כל תקופת המחלה. דלקת קרום המוח מחצבת עלולה להוביל למוות או במקרים קלים יותר לחירשות, פיגור או פרכוסים. מחלה בשם SSPE (קיצור של Subacute sclerosing panencephalitis) המופיעה לעתים שנים לאחר שהילד חלה בחצבת, נגרמת על ידי נגיף פגום של החצבת שנותר במוח. הנגיף גורם בהדרגה לפגיעה שאינה ניתנת לתיקון במוח ולמוות בלתי נמנע של החולה. במדינות מפותחות, כ-20% מהחולים בחצבת מפתחים סיבוכים בעקבות המחלה[1].

בעקבות החיסון ההמוני נגד החצבת, המחלה הפכה לנפוצה הרבה פחות. עם זאת, ישנן התפרצויות של המחלה, ולכך חשופה בעיקר אוכלוסייה לא מחוסנת[2].

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980, לפני הכנסת החיסון נגד חצבת, המחלה הייתה אחראית לתמותה עולמית של 2.6 מיליון אנשים בשנה. גם כיום מדובר בגורם המוות לילדים הרביעי בעולם. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי בשנת 2010 מתו 139,300 אנשים מחצבת, רובם ילדים מתחת לגיל 5. בעקבות הכנסת החיסון התמותה העולמית מחצבת ירדה ב-74% בין השנים 2000–2010.

החצבת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מקבלים ילדים את החיסון נגד חצבת בשני חלקים: חיסון אחד בגיל שנה, ופעם נוספת בכיתה א' או ב'. החיסון הוא חלק מחיסון MMRV, המכיל תרכיבים נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.

בשנים 20072008 חלה עלייה חדה במספר מקרי החצבת בישראל לעומת השנים שקדמו להן. לפי נתוני משרד הבריאות, בין 1 באוגוסט 2007 ל-18 במרץ 2008 התגלו 902 מקרים, מתוכם 746 באזור ירושלים (לעומת 115 מקרים באזור ירושלים בכל שנת 2006). במשרד הבריאות מציינים שפלגים מסוימים בציבור החרדי מסרבים מסיבות אידאולוגיות להתחסן בפני המחלה‏[3][4].

בשנת 2015 התגלו מספר מקרים של חצבת באזור מרכז הארץ. משרד הבריאות איתר מעל 1,000 איש אשר נחשפו למחלה וכ-680 חוסנו[5].

חצבת והריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה בהריון החולה בחצבת עלולה להעביר את המחלה לעובר, מה שעלול לגרום לו נזק ואף להיות קטלני עבורו. חצבת בהריון עלולה לגרום להפלה, ללידה מוקדמת או ללידת תינוק במשקל נמוך[1].

אין לתת את החיסון נגד חצבת במהלך ההריון‏[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ד"ר דרור בר-ניר, החצבת - מחלה עתיקה שחוזרת ובגדול, פורסם ב"The Pharma" גיליון 6, עמ' 45-42, יולי 2008.; באתר "The Medical", ‏2008
  2. ^ ד"ר קרן לנדסמן, "עוד זה הולך וזה בא" – גרסת המגפות – החצבת פורחת בגלל מתנגדי החיסונים
  3. ^ "כל העיר", 21 במרץ 2008.
  4. ^ תמר רותם, אחרי סירוב של שנים: 180 מקרי חצבת שלחו את החרדים לקבל חיסון, באתר הארץ
  5. ^ מור שמעוני, אתר וואלה בריאות, סיבה לבהלה? הכל על התפרצות החצבת בישראל, ‏9.6.2015
  6. ^ חצבת והריון באתר מכבי שרותי בריאות
Flag of WHO.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא בריאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.