חצבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חצבת
Morbillivirus measles infection.jpg
פריחה על עורו של חולה חצבת
שם בלועזית Measles
rubeola
morbilli
ICD-10
(אנגלית)
B05
ICD-9
(אנגלית)
055
DiseasesDB
(אנגלית)
7890
MedlinePlus
(אנגלית)
001569
eMedicine
(אנגלית)
article/966220 
MeSH
(אנגלית)
D008457

חצבת היא מחלה נפוצה הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליוירוס (Morbillivirus) התוקף את המערכת החיסונית. חצבת היא המחלה הוויראלית המידבקת ביותר, ואחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם, גם כיום, עם הימצאו של חיסון יעיל נגד המחלה.

דיווחים ראשונים על חצבת מתועדים עוד משנת 700 לספירה. ההסבר המדעי הראשון של המחלה והבדליה מאבעבועות שחורות מיוחס לרופא הפרסי אל-ראזי (860932), אשר פרסם את הספר "אבעבועות שחורות וחצבת". בשנת 1954 בודד ג'ון פרנקלין אנדרס את הווירוס הגורם למחלה.

בשנת 1963 אושר לשימוש חיסון מורשה למניעת המחלה. יעילות החיסון אחרי מנה אחת היא 95%, ולאחר שתי מנות, כפי שניתן כיום לילדי ישראל, היעילות היא 99%[1].

המחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת הדגירה (הזמן בין ההידבקות במחלה ועד פרוץ הסימנים לה) נמשכת כ־7 עד 18 ימים. תחילה מופיעים חום וסימני הצטננות, כגון נזלת, כאבי גרון ואודם בעיניים. רק חמישה ימים אחרי כן מופיעה בעור הפריחה הטיפוסית למחלה: כתמים אדומים עם מרכז בהיר על העור וברירית הפה. הכתמים ברירית הפה נקראים כתמי קופליק, על שם רופא ילדים אמריקני שתיאר אותן לראשונה[1].

הפריחה נמשכת כארבעה ימים, וכל אותה תקופה סובל החולה משיעול, מנזלת, מכאב ראש, מחום ומהרגשה כללית רעה.

סיבוכי החצבת הם דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, ולכן יש להקפיד על שכיבה במיטה וביקורת רפואית במשך כל תקופת המחלה. דלקת קרום המוח מחצבת עלולה להוביל למוות או במקרים קלים יותר לחירשות, פיגור או פרכוסים. סיבוך נדיר של החצבת (כ-1 למיליון) הוא דלקת מוח ייחודית המכונה SSPE (קיצור של Subacute sclerosing panencephalitis) המופיעה לעתים שנים לאחר שהילד חלה בחצבת, שנגרמת על ידי נגיף פגום של החצבת שנותר במוח. הנגיף גורם בהדרגה לפגיעה שאינה ניתנת לתיקון במוח ולמוות בלתי נמנע של החולה. סיבוך אפשרי נוסף הוא מחיקת הזיכרון החיסוני של החולה, כלומר הגוף מאבד את החסינות כנגד מחלות שהכיר בעבר ולמד להתגבר עליהן או כנגד מחלות שחוסן נגדן. במדינות מפותחות, כ-20% מהחולים בחצבת מפתחים סיבוכים בעקבות המחלה[1].

בעקבות החיסון ההמוני נגד החצבת, המחלה הפכה לנפוצה הרבה פחות. עם זאת, ישנן התפרצויות של המחלה, ולכך חשופה בעיקר אוכלוסייה לא מחוסנת[2].

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמותה מחצבת למיליון איש ב-2012
  0
  1–8
  9–26
  27–38
  39–73
  74–850
אחוז האוכלוסייה המחוסנת לחצבת

בשנת 1980, לפני הכנסת החיסון נגד חצבת, המחלה הייתה אחראית לתמותה עולמית של 2.6 מיליון אנשים בשנה. גם כיום מדובר בגורם המוות לילדים הרביעי בעולם. על פי הערכת ארגון הבריאות העולמי בשנת 2010 מתו 139,300 אנשים מחצבת, רובם ילדים מתחת לגיל 5. בעקבות הכנסת החיסון התמותה העולמית מחצבת ירדה ב-74% בין השנים 2000–2010.

ירידה בכיסוי החיסוני עשויה להביא לחזרה של המחלה ולפגיעה בעיקר בלא-מחוסנים, בתינוקות, בקשישים ובבעלי מערכת חיסונית מוחלשת[3].

במאי 2017 דווח על התפרצות חצבת בקהילה סומלית במינסוטה שרוב הילדים בה לא חוסנו עקב פעילות של אנדרו וייקפילד, המתנגד לחיסון נגד חצבת[4]. כמו כן דווח על התפרצות חצבת ברומניה[5] ומקרים נוספים במספר מדינות אירופאיות[6]. בשל הפרסומים נרשמו עומסים במרפאות[7].

מקרים מדווחים[8][9][10][11][12][13]
אזור של ארגון הבריאות העולמי 1980 1990 2000 2005 2014
אזור אפריקה 1,240,993 481,204 520,102 316,224 71,574
אזור האמריקות 257,790 218,579 1,755 66 19,898
אזור המזרח התיכון 341,624 59,058 38,592 15,069 28,031
אזור אירופה 851,849 234,827 37,421 37,332 16,899
אזור דרום-מזרח אסיה 199,535 224,925 61,975 83,627 112,418
אזור המערב הפסיפי 1,319,640 155,490 176,493 128,016 213,366
כל העולם 4,211,431 1,374,083 836,338 580,287 462,186

החצבת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מקבלים ילדים את החיסון נגד חצבת בשני חלקים: חיסון אחד בגיל שנה, ופעם נוספת בכיתה א' או ב'. החיסון הוא חלק מחיסון MMRV, המכיל תרכיבים נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח.

לילדי 1978 ואילך ניתנות שתי מנות חיסון לחצבת, כשעל פי תוכנית החיסונים הנהוגה כיום החיסון ניתן בגיל שנה ולילדי בית ספר[14].

בשנים 20072008 חלה עלייה חדה במספר מקרי החצבת בישראל לעומת השנים שקדמו להן. לפי נתוני משרד הבריאות, בין 1 באוגוסט 2007 ל-18 במרץ 2008 התגלו 902 מקרים, מתוכם 746 באזור ירושלים (לעומת 115 מקרים באזור ירושלים בכל שנת 2006). במשרד הבריאות מציינים שפלגים מסוימים בציבור החרדי מסרבים מסיבות אידאולוגיות להתחסן בפני המחלה[15][16].

בשנת 2015 התגלו מספר מקרים של חצבת באזור מרכז הארץ. משרד הבריאות איתר מעל 1,000 איש אשר נחשפו למחלה וכ-680 חוסנו[17].

חצבת והריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה בהריון החולה בחצבת עלולה להעביר את המחלה לעובר, מה שעלול לגרום לו נזק ואף להיות קטלני עבורו. חצבת בהריון עלולה לגרום להפלה, ללידה מוקדמת או ללידת תינוק במשקל נמוך[1].

אין לתת את החיסון נגד חצבת במהלך ההריון[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חצבת בוויקישיתוף
  • חצבת, באתר עמותת מדעת
  • חצבת, אתר חיסונים
  • חצבת, אתר מכבי שירותי בריאות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ד"ר דרור בר-ניר, החצבת - מחלה עתיקה שחוזרת ובגדול, פורסם ב"The Pharma" גיליון 6, עמ' 45-42, יולי 2008.; באתר "The Medical", ‏2008
  2. ^ ד"ר קרן לנדסמן, "עוד זה הולך וזה בא" – גרסת המגפות – החצבת פורחת בגלל מתנגדי החיסונים
  3. ^ "מגפת חצבת ברומניה מתפשטת להונגריה ומאיימת להתפשט לשכנות נוספות - מדעת". מדעת (בעברית). בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2017. 
  4. ^ ד"ר עידן גורן‏, איך רופא אחד סיכן קהילה שלמה כשקרא לה לא להתחסן, באתר וואלה! NEWS‏, 08 במאי 2017
  5. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, התפרצות חצבת באירופה: מי צריך להתחסן, ואיפה עושים את זה?, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במאי 2017
  6. ^ ד"ר איתי גל, לאור החצבת באירופה: הנחיות החיסון החדשות בישראל, באתר ynet, 15 ביוני 2017
  7. ^ ד"ר איתי גל, עקב העומסים משרד הבריאות קובע: מי יקבל חיסון חצבת קודם, באתר ynet, 7 ביוני 2017
  8. ^ WHO: Global summary on measles, 2006
  9. ^ Measles Surveillance Data after WHO, last updated 2014-3-6
  10. ^ Measles reported cases by WHO in 2014
  11. ^ Số người chết và mắc bệnh theo quốc gia, last update 2014-4-7 by WHO
  12. ^ "Measles—United States, 2005". Centers for Disease Control and Prevention. 22 בדצמבר 2006. בדיקה אחרונה ב-30 במרץ 2015. 
  13. ^ Reported Measles Cases by WHO region 2014, 2015, as of 07 July 201, WHO
  14. ^ מחלת החצבת, משרד הבריאות
  15. ^ "כל העיר", 21 במרץ 2008.
  16. ^ תמר רותם, אחרי סירוב של שנים: 180 מקרי חצבת שלחו את החרדים לקבל חיסון, באתר הארץ
  17. ^ מור שמעוני, אתר וואלה בריאות, סיבה לבהלה? הכל על התפרצות החצבת בישראל, ‏9.6.2015
  18. ^ חצבת והריון באתר מכבי שרותי בריאות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.