לשכארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לָשכּאריגאורגית: ლაშქარი) הוא ארגון צבאי שהיה נהוג להקימו אד הוק בגאורגיה בתקופת ימי הביניים מקרב האוכלוסייה האזרחית בתקופת מלחמה או פלישה, כאשר חיילים רגילים לא היו בנמצא. מאוחר יותר נקראו בשם זה ארגונים צבאיים בעלי אופי דומה. ארגוני לשכארי ידועים בימי הביניים היו ראינדתה (რაინდთა, מהמילה ראיון), אזנאורתה (აზნაურთა, מהמילה אזנאורי), סָכַּלכּוֹ לשכארי (საქალაქო ლაშქარი, לשכארי עירוני).

בתחילת דרכו, בתקופת גאורגיה הפאודלית, היה הלשכארי צבא פאודלי ונקרא "ג'ארי-חאלחי" ("ჯარი-ხალხი", "צבא-עם"), אולם עם התחזקות הפיאודלים בוטל הצבא והוא נקרא לדגל רק בעיתות חירום כמו פלישות של אויבים או איומים חיצוניים אחרים על הממלכה הגאורגית. בעת חירום כזו הוצא צו המורה לכל גבר בגיל במתאים ("כּוּדזֶה קאצי", "ქუდზე კაცი") להצטרף ללשכארי. לקראת סוף התקופה הפיאודלית התרבו גיוסי הלשכארי, שנבעו מפלישות השבטים הלזגינים מדאגסטן בתקופת הלקיאנובה והפלישות של הפרסים והעות'מאנית לגאורגיה.

עם סיפוח גאורגיה בשלבים משנת 1801 על ידי האימפריה הרוסית הפכו הלשכארי למיליציה גאורגית ונלחמו במלחמות הרוסיות-פרסיות והמלחמות הרוסיות-עו'תמאניות. בתקופת פלישת נפולאון לאימפריה הרוסית בשנת 1812, השתתף הלשכארי בהגנה על האימפריה. בשלהי תקופת שלטון האימפריה הרוסית בגאורגיה, משנת 1874 עד מהפכת פברואר של 1917, היה השירות בלשכארי, באופן רשמי, מילוי חובת השירות הצבאי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה (1941-1945), מילא הלשכארי האזרחי תפקיד פעיל במלחמה לצד הסובייטים. בשנת 1988 הקים ג'אבא יוסליאני את הארגון החצי-צבאי, מחדריוני, וטען כי הוא הוקם על פי מודל הלשכארי לפני מיסודה בתקופת האימפריה הרוסית, בתקופה בה היו הלשכארי מגויסים בעיתות חירום.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שאישמלאשווילי (1983), הערך לשכארי, באנציקלופדיה הגאורגית סובייטית, כרך 6, עמ' 149, (גאורגית)