מארי פרגוסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי פרגוסון
Mary Fergusson
אין תמונה חופשית
לידה 28 באפריל 1914
פלימות'
פטירה 30 באוקטובר 1997 (בגיל 83)
לונדון
השכלה אוניברסיטת אדינבורו
תקופת הפעילות ? – 30 בנובמבר 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע מהנדסת אזרחית
פרסים והוקרה קצינה במסדר האימפריה הבריטית, דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת הריוט-וואט, צורפה להיכל התהילה הסקוטי למהנדסים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארי (מולי) אייזולן פרגוסוןאנגלית: Mary Isolen Fergusson; ‏28 באפריל 191430 באוקטובר 1997) הייתה מהנדסת אזרחית סקוטית והאישה השותפה הראשונה בארגון Institution of Civil Engineers (אנ')‏ (ICE).

בין הפרויקטים שעבדה עליהם אפשר לראות את גשרי היילנדס, תוכנית טיהור המים של נהר לוון וטחנות נייר מרקינץ'. בשנת 1957 פרגוסון הייתה לאישה הראשונה החברה בארגון המהנדסים ICE. בשנת 1979, כשנה לאחר שיצאה לגמלאות, היא זכתה בעיטור האימפריה הבריטית המוענק מטעם מסדר האימפריה הבריטית. בשנת 1985 העניקה לה אוניברסיטת הריוט-וואט את התואר דוקטור לשם כבוד למדעים כאות הוקרה על פועלה החלוצי ועל היותה מודל לחיקוי עבור נשים רבות שבחרו בעקבותיה לעסוק במקצועות ההנדסה.[1]

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי פרגוסון נולדה בפליימות' ב-28 באפריל 1914. אביה היה מדען וחוקר נלהב בתחום הרפואה ובנה בעצמו מכשור רפואי אשר שימש אותו לצורכי מחקר, כמו ציוד רנטגן למשל. כבת בכורה הייתה חשופה פרגוסון לעבודה של אביה והוא היה האדם הראשון אשר הכיר לה את תחום ההנדסה.

בשנת 1936 פרגוסון סיימה את לימודיה באוניברסיטת אדינבורו עם תואר ראשון בהנדסה אזרחית, שם נשארה לגור במשך שישים השנים הבאות.[2] לאחר מכן, התחילה לעבוד במשרד ההנדסה הסקוטי בלית' ובלית' בו התקדמה לתפקיד שותפה בכירה, וככל הנראה הייתה האישה הראשונה שהגיעה לתפקיד זה בחברת הנדסה.[3] ב-1957 הייתה לאישה הראשונה החברה בארגון ICE. אחרי פרישתה הוענקו לפרגוסון עיטור האימפריה הבריטית והתואר דוקטור לשם כבוד על ידי אוניברסיטת הריוט-וואט. ב-2019 היא צורפה להיכל התהילה הסקוטי למהנדסים (Scottish Engineering Hall of Fame).

לאחר פרישתה המשיכה פרגוסון לעבוד כיועצת בתחומי ההנדסה ואת משכורתה הקדישה להקמת קרן מענק אוניברסיטאית למהנדסים ומהנדסות צעירים. בנוסף, הייתה פעילה בארגון הנשים המהנדסות הנקרא Women’s Engineering Society.[2]

לאחר פרישתה חלקה לה אוניברסיטת הריוט-וואט כבוד וקראה לבניין המעונות על שמה.[4] בדומה, חברת החשמל National Grid העניקה למכונה במשקל 510 טון ואורך של 160 מטר את השם "מארי" כדי להוקיר אותה על היותה האישה הראשונה החברה בארגון ICE. המכונה "מארי" שימשה, בין השנים 2018–2019, לקידוח מנהרה מתחת לנהר האמבר, כחלק מפרויקט לאבטחת 20% מאספקת הגז של בריטניה.[5]

מארי פרגוסון לא נישאה מעולם. בנוסף, היא הייתה חברת וועדה בתנועת הצופים.[6] היא נפטרה בלונדון בתאריך 30 באוקטובר 1997.

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנתה הראשונה בחברת בלית' ובלית' עבדה מארי פרגוסון ללא שכר אך לאחר שהמנהלים הכירו בפוטנציאל שלה התחילו לשלם לה כ-30 שילינג בשבוע[2]. בזמן העסקתה בחברה היא עבדה עם שותף בכיר, בנג'מין האל בלית' השלישי, וביחד הם תכננו גשרים בהיילנדס ובאיים ההיברידיים. ב-1 בינואר 1948 היא קודמה לתפקיד שותפה בכירה ופיקחה על פרויקטים שונים בהנדסה אזרחית, ביניהם: בניית גשרים, תוכניות ביוב כמו תוכנית טיהור המים של נהר לוון, ופרויקטים תעשייתיים כגון טחנות הנייר של מרקינץ'[7]. אחד הפרויקטים הגדולים שתכננה היה גשר הולכי רגל דו-מפלסי העשוי מבטון. הגשר נבנה מעל מי הגאלה וכלל גרם מדרגות לוליני ומערכת ביוב, והוא התעקל מעבר לנהר בין גלאשיאלס (אנ') לטיליקולטרי (אנ')[2].

לצידה של פרגוסון עבד שותפה ג'יימס אנדרו אדיסון ועוזר צעיר בשם ויליאם פראסר. יחד הובילו את בלית' ובלית' להיות חברה מצליחה ומשגשגת בתחום הארכיטקטורה הסקוטית המודרנית. החברה עבדה עם רשויות מקומיות ואדריכלים פרטיים, כמו: רוברט מת'יו וג'ונסון מרשל. בניינים רבים שתכננו פרגוסון ושותפה, ניתן למצוא במוסד בו למדה, אוניברסיטת אנדיבורו.[7]

פעילות הנדסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה הארוכה שלה, מרי עיצבה מספר רב של פרויקטי הנדסה אזרחית הכוללים בין השאר גשר הולכי רגל מעל נהר הגאלה בסקוטלנד,[8] הכולל בתוכו מדרגות ספירליות ומערכת ניקוז, טחנות נייר בכפר מרקינץ', ופרויקט טיהור הנהר לבן (leven) הנמצא בסמוך לעיר גלאזגו.

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תואר ראשון בהנדסה אזרחית מאוניברסיטת אדינבורו (1936)
  • קצינה במסדר האימפריה הבריטית (1979)
  • דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת הריוט וואט (1985)[9]
  • נקרא על שמה בניין מגורים באוניברסיטית הריוט וואט (2015)[10]
  • נקראה על שמה מכונת חפירה שחפרה מנהרות מתחת לנהר האמבר (2019)[11]
  • חברה בכיתת 2019 של היכל התהילה של ההנדסה הסקוטית (2019)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]