מדרגות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. סיבה: חסרים היסטוריה, התפתחות, תפקיד באדריכלות, צורות ושימושים. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מדרגות פנימיות

מדרגות[1] הן אמצעי המעביר את המשתמש בהן ממפלס אחד למשנהו. מבנה המדרגות מחלק את הפרשי המפלסים לסדרה של מפלסים שההפרשים ביניהם קטנים יותר וזהים זה לזה, כך שהאדם המטפס בהן מחלק את מאמץ הטיפוס ממפלס למפלס לסדרת מאמצים קטנים יותר.

השימוש במדרגות נפוץ מאוד אך קיימים אלמנטים נוספים למעבר בין מפלסים כמו סולם, רמפה, מעלית ומדרגות נעות. המדרגות נוחות ובטיחותיות יותר מהסולם, תופסות פחות שטח מהרמפה וזולות יותר מאמצעי התחבורה האנכיים החשמליים. אולם, רוב האמצעים האחרים נגישים ושמישים מהן; אדם המשתמש בכיסא גלגלים לא יכול לעלות במדרגות כלל, אדם כבד תנועה או אדם שנושא משא לא יחוש נוח לטפס בהן יותר מקומה או שתיים, ואדם, אף מטיב לכת, לא יחוש נוח יטפס בהן יותר מחמש או שש קומות.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלח - (נקרא גם מדרך) החלק עליו דורכים בזמן העלייה.
  • רום - הפרש הגבהים בין שני שלחים עוקבים.
  • מהלך - רצף של כמה שלחים ורומים.
  • פודסט - מישור אופקי המהווה הפסקה בין שני מהלכי מדרגות. מישור כזה דרוש כדי לאזן את מאמץ העלייה במדרגות וכדי לאפשר בניית מדרגות במתלול נוח בצמוד לשטח קרקע שאינו תלול דיו.
  • גרם מדרגות - מערכת אחת של מדרגות הבנויה לרוב מכמה מהלכים ולפחות פודסט אחד באמצע.
  • חדר מדרגות - פיר אנכי בבניין שלכל אורכו גרמי מדרגות המצויים אחד מעל השני.

חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרגות שיש : שיש/אבן טבעי הנחצב במקומות רבים בעולם בגושי ענק שמנוסרים ללוחות בגדלים שונים המשמשים בין השאר כלוחות מדרגות וריצוף
  • מדרגות עץ : העץ במקומות רבים בעולם משמש גם למדרגות, רצוי להשתמש בעצים עמידים בשחיקה ושאינם משנים צורתם בגלל הבדלי טמפרטורה.
  • מדרגות מתכת : בדרך כלל משמשים לבסיס מדרגות בגימור שונה, כגון: עץ, גרניט פורצלן.
  • מדרגות פורצלן : בשנים האחרונות עם כניסה מסיבית של ריצופים מגרניט פורצלן עלתה הדרישה לייצור מדרגות פורצלן תואמות וכיום ישנו מפעל בארץ המתמחה בייצור של מדרגות גרניט פורצלן בהתאמה מלאה לכל סוגי האריחים המשווקים בישראל. אחוז הצריכה של אריחי גרניט פורצלן עומד על יותר מ-90% מכלל הצריכה משוק הריצופים השונים, מתוך כך שאיכות הפורצלן לטווח ארוך טוב יותר מכל חומרים הקיימים בשוק הריצופים ומגיע בדגמים ומרקמים רבים.

סוגי מדרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורות ייחודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגות לולייניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגות לולייניות

מדרגות לולייניות הן מדרגות הבנויות בצורה מעוגלת העולה כלפי מעלה, הדומה לספירלה. למדרגות לולייניות יתרונות מסוימים לעומת גרמי מדרגות ישרים: מדרגות לולייניות עשויות לתפוס פחות מקום. הצורה המעוגלת מאפשרת להשעין את גרם המדרגות על עמוד מרכזי או על קירות מגדל או אולם צר, מה שהפך אותן לקלות יותר לבניה בעיקר בתקופות שלפני השימוש בבטון. כמו כן במדרגות לולייניות קיים פוטנציאל אסתטי חשוב: גרמי מדרגות לולייניים היו נפוצים באדריכלות המודרנית בכלל ובסגנון הבינלאומי בפרט, במחצית הראשונה של המאה ה-20. ב"חוק התכנון והבנייה" מדרגות לולייניות אינן מוגדרות כמדרגות המשמשות למוצא בטוח ממבנה בשעת חירום.

מדרגות טרפזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגות שצורת המדרך שלהן הוא בצורה טרפזית. בדומה למדרגות לולייניות, מהלך של מדרגות טרפזיות יוצר מסלול הליכה מעוגל, אך צורת המדרגות עצמן אינה עגולה. שימוש במדרגות אלו, בעלות המראה הייחודי, נעשה לשם אסתטיקה, או כאשר אין מספיק מקום להרכיב מדרגות רגילות. פעמים רבות משתמשים במהלך של מדרגות טרפזיות בתוך גרם מדרגות רגיל, כדי להחליף את כיוון המדרגות וכך לחסוך במקום. ב"חוק התכנון והבנייה" מדרגות אלו אינן מוגדרות כמדרגות המשמשות למוצא בטוח ממבנה בשעת חירום.

שימושים ייחודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגות חיצוניות הן מדרגות שאינן מקורות בתקרה וגובלות עם צדו החיצוני של קיר המבנה. מדרגות אלו יכולות להיות מקורות בגגון קל כגון אלומיניום ומשמשות בדרך כלל כמדרגות כניסה למבנה או כמדרגות חירום.

מדרגות חירום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייעודן של מדרגות החירום הוא לשמש כמוצא בטוח מבניין בשעת שריפה, רעידת אדמה וכדומה. מדרגות חירום המצויות בתוך מבנה, נמצאות תמיד בתוך פיר מוגן שקירותיו יצוקים מבטון המתוכנן לעכב אש לחצי שעה עד שעתיים לפני התפוררותו (על פי חוקי התכנון והבנייה) וחייב בדלת העמידה באש, לפחות שעתיים, בכל קומה. מדרגות חירום יכולות להיות גם חיצוניות. ניתן לראות מדרגות אלו לרוב בבנייני מגורים בארצות הברית. בתקנות התכנון והבניה מדרגות חירום מכונה "חדר מדרגות מוגן".

יעילותן של מדרגות החירום יורדת ככל שהבניין גבוה יותר. במקרים של שריפה בגורד שחקים המסע במורד המדרגות (המקרים בהם יש לעלות במדרגות חירום הם נדירים יותר) מסתבר כמתיש אפילו עבור מטיבי לכת. מעבר לזאת, מדרגות כאלה אינן נגישות למוגבלים בתנועה.

חוקי המדרגות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז 1965, כאשר נחקק "חוק התכנון והבנייה" בישראל, חייב כל מהלך מדרגות לעמוד בנוסחה הנקראת נוסחת המדרגות: 2H+B=61-63. כלומר, גובה שני רומים ועוד אורך שלח אחד חייבים לתת את התוצאה שבין 61 ל-63 ס"מ. מכאן שאם אנו רוצים ליצור מהלך מדרגות בעל 16 מדרגות והגובה בין שני מפלסים הוא 2.64 מטר, חילוק המספרים זה בזה נותן את גובה המדרגה (16.5 ס"מ), מכאן אנו מציבים בנוסחה את הגובה (H=16.5) ומקבלים שהשלח חייב להיות 28-30 ס"מ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המילה מדרגות מופיעה במשנה במסכת שביעית ג' ח' "אין בונין מדרגות על פי הגאיות ערב שביעית"