מבצע מקור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושים תיקונים בתרגום.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושים תיקונים בתרגום.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מבצע מקור
טירפיץ בשייט, 1942
טירפיץ בשייט, 1942
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכי הסכסוך 20 בספטמבר 194322 בספטמבר 1943 (3 ימים)
מקום אלטפורד, נורווגיה
תוצאה השבתה זמנית של אוניית מערכה גרמנית, הטבעת חמש צוללות ננסיות של בעלות הברית
הצדדים הלוחמים

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
נורווגיהנורווגיה נורווגיה
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית

מפקדים

הנטי הנטי-קריר

הנס מאייר

כוחות

6 צוללות קטנות
6 צוללות קונבנציונליות

אבדות

5 צוללות קונבנציונליות
9 הרוגים
6 שבויים

אניית מערכה אחת פגועה

מבצע מקור הוא שמה של סדרת תקיפות מצד בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה שנועדו להוציא מכלל שימוש את אוניות המלחמה הגרמניות הגדולות: טירפיץ, שרנהורסט וליצו שעגנו בצפון נורווגיה. לשם ביצוע המשימה השתמשו בצוללות ננסיות ממשפחת X-class.

הרעיון לביצוע התקיפות פותח על ידי קומנדר קרומוול-וארלי, תוך סיוע מצידו של גנרל מקס הורטון וראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל[1]. התקיפות התרחשו בספטמבר 1943 בקאפורד והביאו להשבתה של טירפיץ למשך שישה חודשים.

המודיעין שנאסף סייע למתקפה על טירפיץ ונשלח בעיקר על ידי המחתרת הנורווגית ובמיוחד על ידי האחים טרברן ג'והנסן ואיינר ג'והנסן.

התקיפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנטי-קריר והצוות של ה-X5

6 צוללות מדגם X-Craft הוקצו לביצוע המשימה. הצוללות X6, X5 ו-X7 קיבלו הוראה לתקוף את טירפיץ בקאפורד. X9 ו-X10 הונחו לתקוף את השרנהורסט שגם שהתה בקאפורד. X8 יועדה לתקוף את הסיירת הכבדה ליטזוו בלנגפורד. הצוללות נגררו למקום התקיפה על ידי צוללות גדולות יותר. בסמוך להגעה לקרבת יעדי התקיפה הן אוישו על ידי הצוותים שלהן. הצוללת X9 נפגעה במהלך העברת הצוות אליה, כשהגוררת עזבה אותה והיא החלה לצלול בפתאומיות. ה-X8 סבלה מדליפות חמורות בכלי התקיפה שלה. אלה התפוצצו והותירו אותה פגועה עד כדי כך שהיה צורך להטביע אותה. יתר הצוללות החלו לשוט לכיוון היעדים ב-20 בספטמבר. יומיים לאחר מכן התרחשו התקיפות.

השרנהורסט הופעלה באותם ימים בתרגילים, ובשל כך לא עגנה בנמל כפי שציפו שהיא תהיה, ולכן ההתקפה של ה-X10 בוטלה, אם כי הדבר נבע גם מבעיות מכניות, והיא נגררה בחזרה לסקוטלנד.

ה-X5 נעלמה יחד עם צוותה במהלך המבצע, ועל פי ההערכות היא הוטבעה בפגיעה ישירה של אחד מתותחי ה-105 מ"מ של הטירפיץ עוד לפני שהספיקה לאיים עליה בתקיפה. קיימת סברה לפיה הצוללת הצליחה להפציץ את היעד, אולם טענה זו לא הוכחה מעולם[2].

ה-X6 וה-X7 הצליחו לבצע את משימתן, אך לא הספיקו להימלט שעה שנצפו והותקפו. שתיהן ננטשו ו-6 אנשי צוות נלקחו בשבי. עם לכידת אנשי הצוות הודיע איש הצוות לקברניט הנס מאייר כי צפויים פיצוצים בתוך שעה. מאייר ניסה להרחיק את האוניה מהמטענים, אולם לא הספיק לעשות זאת בזמן והמטענים התפוצצו[3].

הטירפיץ נפגעה באופן משמעותי. אמנם היא לא הייתה בסכנת טביעה, אך היא סבלה מ-1,400 טונות של מים שעלו על הסיפון וכן ספגה נזק מכני. המטען הראשון התפוצץ בסמוך לצריח הקיסר, והשני במרחק 45 עד 55 מטרים מקשת הנמל. כתוצאה מהפיצוצים נפתח מכל דלק, ציפוי פגזים נקרע, חור גדול בתחתית האוניה נפתח והמחיצות בתחתית הכפולה התכווצו. מים רבים הציפו את האוניה, דבר שהביא לנטייה של עד שתי מעלות שהתאזנה על ידי הצפה נגדית בצד לוח ההנעה. ההצפות פגעו בכל הגנרטורים מלבד אחד, והם הושבתו. הנזקים שנגרמו הביאו להשבתת האונייה למשך חודשים ארוכים, והיו כרוכים במאמץ רב לתיקון עקב העובדה שחלק מהציוד הנדרש לתיקון לא היה בנורווגיה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פול בריקהיל, פורצי הסכרים, דשא 1960, זמורה ביתן 1983. פרקים 18 ו-19 מתארים בפירוט את טיבוע הטירפיץ על ידי מטוסי הפצצה אחר כך. מבצע מקור והפצצות הטירפיץ גרמו שהגרמנים לא הצליחו להוציא את הטירפיץ לקרבות ימיים. בהמשך הספר מתוארת גם הטבעת ליצו בסוף מלחמת העולם השנייה על ידי אותה טייסת שהטביעה את טירפיץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lost heroes of the 'Tirpitz', BBC, Dr Eric grove, 17-02-2011
  2. ^ X-5's vital role, BBC
  3. ^ World War II’s X men, crews of the dangerous X class midget submarines, War History Online, Mohammad Rafi Saad, January 11 2015