מגנוס השלישי, מלך שוודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגנוס השלישי
Magnus Ladulås
Magnus III Barnlock of Sweden as Duke bust 2009 Skara (2).jpg
פסל של מגנוס השלישי בקתדרלת סקרה
שם מלא מגנוס לדולוס
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
תאריך לידה 1240
תאריך פטירה 18 בדצמבר 1290 (בגיל 50 בערך)
מקום פטירה ויסינגאֶה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כנסיית רידרהולם
עיסוק פוליטיקאי
בת-זוג הלוויג מהולשטיין
שושלת ביילבו
אב בירגר יארל
אם אינגבורג
צאצאים אריק
אינגבורג
בירגר
אריק
ולדמאר
ריצ'זה
מלך שוודיה
תקופת כהונה 127518 בדצמבר 1290
הקודם ולדמאר
הבא בירגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מגנוס השלישי לדולוסשוודית: Magnus Ladulås, ‏1240 - 18 בדצמבר 1290) היה מלך שוודיה משנת 1277 ועד מותו.

שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגנוס השלישי היה הראשון מבין מלכי שוודיה ששמם היה מגנוס ושעלה לכס המלוכה לא כמי שתפס את השלטון בכוח או כטוען לכתר. היסטוריונים מודרניים מיחסים את הכינוי שלו, Ladulås, בשוודית: "מנעול אסם", לצו שהוצא על ידו בשנת 1279 או 1280 ששחרר את האיכרים מהחובה לספק מזון לאצילים או לבישופים בעת מסעותיהם. אפשרות נוספת לכינוי זה הוא שהוא נוצר כשיבוש של השם לדילאוס (Ladislaus), שייתכן שהיה שמו השני, בהתחשב במורשתו הסלאבית.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגנוס, ששנת לידתו לא אומתה על ידי היסטוריונים מודרניים, היה ככל הנראה בנם השני של בירגר יארל ושל אינגבורג, שהייתה אחותו של אריק האחד עשר חשוך הילדים ובתו של אריק העשירי. אביו של מגנוס ייעד את בנו כיורש סמכויותיו כיארל והוא קיבל את תואר דוכס שוודיה. אחיו, ולדמאר, שהיה ככל הנראה הבכור, ירש את דודם מצד אמם על כס המלכות השוודי בשנת 1250.

עלייתו למלוכה ונישואיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1275 פתח מגנוס במרד כנגד אחיו בסיוע דני והדיח אותו מכס המלכות. מגנוס נבחר להיות המלך באתר הבחירה ההיסטורי של מלכי שוודיה, אבני מורה (Mora stenar). ב-1276 נשא מגנוס כאישה שנייה את הלוויג, בתו של גרהרד הראשון, רוזן הולשטיין-יצהו. מצד אמה, אליזבט ממקלנבורג, הייתה הלוויג צאצאית של כריסטינה, שהייתה ככל הנראה בתו של סוורקר השני, מלך שוודיה. כתב ביטול אפיפיורי לנישואיו הראשונים של מגנוס ולהתרת נישואיו השניים הוצא עשר שנים לאחר מכן ב-1286. מאוחר יותר תפקדה הלוויג כעוצרת, ככל הנראה בשנים 12901302 ובין השנים 13201327.

מלכותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך המודח ולדמאר הצליח בסיוע דני להשיג את השליטה על המחוזות ביטאלנד, בחלק הדרומי של שוודיה, וב-1277 נאלץ מגנוס להכיר בכך. עם זאת, ב-1278 החזיר מגנוס לעצמו את השליטה במחוזות אלו והוסיף לתוארו את הכינוי rex Gothorum (מלך היאטים) והחל את המסורת של התואר "מלך השוודים והיאטים" שנשאו מלכי שוודיה מכאן והלאה.

אחיו הצעיר של מגנוס, בנדיקט, כיהן כלורד צ'נסלור הגבוה של שוודיה וב-1284 העניק לו אחיו את התואר דוכס פינלנד.

מגנוס השלישי מת כאשר בניו היו עדיין קטינים. הוא הורה שקרוב משפחתו, טורקל, יהיה האפוטרופוס של יורשו, לימים בירגר, מלך שוודיה, שהיה בן עשר כאשר מת אביו.

באביב 2011 ניתן אישור לחוקרים מאוניברסיטת סטוקהולם לפתוח אחד הקברים המלכותיים בכנסיית רידרהולם כדי לחקור את השרידים שההנחה הייתה שהם של מגנוס השלישי ושל קרוביו. בשידור שהתקיים בטלוויזיה השוודית פורסמו כמה ממצאים. בדיקות פחמן-14 הראו שהעצמות שהיו בקבר תוארכו למאה ה-15, ולפיכך לא היו יכולים להיות אלו של מגנוס ושל משפחתו.[1]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנישואיו לאשתו הראשונה (ששמה לא ידוע) נולד לו בן אחד בשם אריק שנולד בערך בשנים 1275-1277.

מנישואיו להלוויג מהולשטיין נולדו לו:

  • אינגבורג (נולדה ב-1279 בערך) נישאה לאריק השישי, מלך דנמרק.
  • בירגר, מלך שוודיה (נולד ב-1280 בערך)
  • אריק, דוכס סדרמנלנד והלנד (נולד ב-1282 בערך) מת מרעב ב-1318 כשהיה כלוא בטירת נישופינג על ידי אחיו, המלך בירגר.
  • ולדמאר, דוכס פינלנד (נולד ב-1280) מת מרעב ב-1318 כשהיה כלוא בטירת נישופינג על ידי אחיו, המלך בירגר.
  • ריצ'זה (מתה לאחר 1347) הייתה אם המנזר של סנט קלייר בסטוקהולם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]