מדרוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהמונח "רייטינג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשבועון, ראו רייטינג (שבועון).
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מלבד משלב נמוך ועריכה נדרשת, הערך הוא על הרייטינג בישראל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מדרוג (רייטינג) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת, וסידור תוכניות הטלוויזיה בסדר פופולריות יורד.

לרייטינג חשיבות רבה בטלוויזיה המסחרית, בין השאר משום שהוא משמש בסיס לתמחור דקות שידור של פרסומות בהפסקות של תוכנית טלוויזיה. ככל שהרייטינג גבוה יותר, כך יש יותר צופים, כלומר: יותר חשיפה, ולכן המחיר לשידור פרסומת בזמן זה יהיה גבוה יותר.

מדרוג בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקופית עם נתוני מדרוג מוצגת בפאנל בנושא תקשורת (מימין לשמאל: עמנואל הלפרין, דליה דורנר ואלכס גלעדי), נובמבר 2009

בישראל מתבצע המדרוג בשיטת ה"פיפל-מיטר", על ידי חברת טלגאל - באמצעות מכשיר אלקטרוני נבדקים הרגלי הצפייה של 580 משפחות, המהוות מדגם מייצג לפלחי אוכלוסייה שונים (משפחות ורווקים, דתיים וחילוניים, עולים חדשים וכו'). מדידת הרייטינג הזו נהוגה בישראל מאז 1998, ויתרונה - היא אינה תלויה בזיכרון הצופה או בדיווח מהימן של הנסקרים, וכן היא החליפה את הסקרים הטלפוניים ויומני הצפייה. בשנת 2008 זכתה טלגאל במכרז החדש לביצוע המדרוג ובמסגרת התחייבויותיה תכניס את נתוני ה-VOD וה-PVR לנתוני הרייטינג.

המדרוג נמדד באופן רשמי ומפורסם בציבור במספר ערוצים: בערוצים הממלכתיים ערוץ 1 וערוץ 33, בערוצים המסחריים ערוץ 2 וערוץ 10, ובערוצים הייעודיים ערוץ 24 וערוץ 9. כמו כן, המדרוג נמדד גם בלתי רשמית בערוצי הכבלים, שם הנתונים אינם נחשפים לציבור ולחברות בוועדה. המספרים כולם מגיעים אל כל החברות בוועדה בשעה 09:00 בבוקר ולאחר מספר שעות הנתונים הסופיים מופצים לעיתונאים המכסים את התחום והם גם מתפרסמים באתר הוועדה. בכל יום ראשון מפרסמת הוועדה הישראלית למדרוג את נתוני הצפייה לימים חמישי-שבת, וכן את הנתונים לשבוע החולף - בעיקר את רשימת 25 התוכניות המובילות בשבוע.

שיטת המדרוג הנהוגה בישראל מתבססת על מכשיר אלקטרוני, המוצמד למכשירי הטלוויזיה של 580 משפחות בישראל. 580 משפחות אלו נבחרות בקפידה מדי שנה מבין כ־6,000 משפחות, והמאפיינים שלהם מייצגים את אוכלוסיית צופי הטלוויזיה בישראל. זהויות המשפחות אינן נחשפות, פן תעשה פגיעה בפרטיותן, וכן על מנת לאפשר להן להמשיך את נוהגי הצפייה שלהן ללא השפעות ולחצים חיצוניים.

המכשיר האלקטרוני רושם כל פעולה של הפעלת המכשיר וסגירתו, ובני המשפחה שממונים על כך - עליהם לסמן בכפתור מיוחד בשלט מתי הם מתחילים לצפות בתוכנית ומתי הם מסיימים לראותה. כמו כן, לכל בן משפחה מוקצה כפתור מיוחד בשלט, וזאת על מנת לאפשר למפרסמים ולתחנות לפלח את הצפייה על פי מאפיינים שונים.

הוועדה הישראלית למידרוג, (שמורכבת מנציגי רשות השידור, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הטלוויזיה החינוכית, קשת, רשת, ערוץ 10, ישראל פלוס, ערוץ 24 ואיגוד המפרסמים/האיגוד הישראלי לפרסום) מקבלת את הנתונים מחברת טל-גאל.

נתוני הצפייה המוצגים הינם בדר"כ נתוני הצפייה של משקי הבית היהודיים ולאו דווקא של כלל האוכלוסייה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהצפייה בקרב משקי הבית הלא יהודיים בערוצי הברודקאסט הישראליים הינה נמוכה יחסית ועל כן מורידה את נתוני הצפייה בפועל‏‏[1].

נתוני הצפייה של התוכניות השונות המפורסמים בקרב הציבור מחושבים לפי הרייטינג הממוצע של כלל התוכנית. על מנת לקבוע רייטינג לתשדיר פרסומת נהוג להשתמש באינטרוול של רבע שעה ולאו דווקא ברייטינג בעת שידור התשדיר בפועל. "פיקים" של צפייה מיוצגים על ידי אינטרוול של דקה וזוהי הרזולוציה הנמוכה ביותר אליה ניתן להגיע בשיטת המדידה הנוכחית.

בדצמבר 2010 השיקה הוועדה הישראלית למדרוג מערכת חדשה למדידת רייטינג, אשר מאפשרת למדוד גם צפייה נדחית במכשירים מקליטים עד השעה 2:00 לפנות בוקר, וכן צפייה בערוצי ה-HD. ב-1 בינואר 2011 החלו להתפרסם הנתונים לפי שיטת המדידה החדשה, הכוללים מדידה של צפייה נדחית עד שבעה ימים לאחר השידור המקורי.

שיאי צפייה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבלה שלהלן מופיעים המשדרים הנצפים ביותר בישראל מאז תחילת מדידת הרייטינג הרשמית בחודש פברואר 1998.

הנתונים הם בקרב מספר הצופים מגיל 4 ומעלה, ולא בקרב אחוזי הצפייה מתוך משקי הבית, שלפיהן מתומחרים הפרסומות.

מקום שם המשדר זכיין/ערוץ מספר צופים (גיל 4+) תאריך שידור מקורי
1 האח הגדול (עונה 4, פרק הבכורה) ערוץ 2 - קשת 1,532,400 יום ראשון, 1 בינואר 2012
1,459,900 יהודים 72,500 אחרים
2 המירוץ למיליון (עונה 2, פרק הגמר) ערוץ 2 - רשת 1,478,600 יום שבת, 11 בפברואר 2012
1,426,800 יהודים 51,800 אחרים
3 מאסטר שף (עונה 3, פרק הגמר) ערוץ 2 - קשת 1,454,200 יום שלישי, 29 בינואר 2013
1,312,400 יהודים 141,800 אחרים
4 גביע העולם בכדורגל (עונת 1998, משחק הגמר) הערוץ הראשון 1,421,000 יום ראשון, 12 ביולי 1998
1,188,000 יהודים 233,000 אחרים
5 מאסטר שף (עונה 2, פרק הגמר) ערוץ 2 - קשת 1,402,100 יום שבת, 24 בספטמבר 2011
1,361,300 יהודים 40,800 אחרים
6 האח הגדול (עונה 3, פרק הגמר) ערוץ 2 - קשת 1,381,400 יום שבת, 26 במרץ 2011
1,274,400 יהודים 107,000 אחרים
7 חדשות 2 (מדגם ליל הבחירות) ערוץ 2 - חב' החדשות 1,375,700 יום שלישי, 22 בינואר 2013
1,294,700 יהודים 81,000 אחרים
8 גביע העולם בכדורגל (עונת 2010, משחק הגמר) הערוץ הראשון 1,373,000 יום ראשון, 11 ביולי 2010
1,085,300 יהודים 287,700 אחרים
9 האח הגדול (עונה 5, פרק הבכורה) ערוץ 2 - קשת 1,351,200 יום ראשון, 5 במאי 2013
1,325,600 יהודים 25,600 אחרים
10 אירוויזיון (1999 - תוכנית הגמר) הערוץ הראשון 1,338,000 יום שבת, 29 במאי 1999
1,283,000 יהודים 55,000 אחרים

GRP ו-TRP[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונחים GRP ו-TRP הינם מונחים מקצועיים המשמשים את תעשיית הפרסום וכן את המפרסמים על מנת למדוד את הישגי הצפייה של הקמפיין הטלוויזיוני וכן את האפקטביות המדידה של הקמפיין ועלותו.

GRP פירושו Gross Rating Point והוא מייצג צבירה של סך נקודות הרייטינג שצברו כלל הספוטים של הקמפיין בקרב כלל האוכלוסייה (בישראל - משקי בית יהודים).

TRP פירושו Target Rating Point והוא מייצג צבירה של סך נקודות הרייטינג מקרב קהל היעד (לדוגמה גילאי 25-54 בעלי הכנסה מעל הממוצע).

ביקורת על שיטת הפיפל מיטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת רבה הוטחה כלפי השיטה בישראל בשנים האחרונות. עיקרה של הביקורת הינה מכיוונו של ערוץ 10 אשר לדידו השיטה והרכב הפנאל (שהורכב לפני הקמתו) אינה מייצגת נאמנה את קהל צופיו ועל כן גורמת לנתוני הצפייה שלו להראות נמוכים יותר.

כמו כן, ביקורת נוספת הוטחה בשיטה בעקבות שינויים בטעמים ובהרגלי הצפייה של הצופה. כניסתם לשימוש רחב של ה-VOD, ה-PVR והצפייה בסדרות אונליין באינטרנט מעוותות את נתוני הצפייה למטה. בארצות הברית הונהגה לאחרונה שיטת מדידה אשר משקללת את נתוני ה-PVR וה-VOD בנתוני הצפייה ועל ידי כך מתקבלת תמונה אמיתית יותר של אחוזי הצפייה בפועל. דוגמה מובהקת לסדרה שניצלה מביטול הודות להנהגת השיטה החדשה הינה הגרסה האמריקנית של "המשרד".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏על הנוהג באמצעי התקשורת שלא לפרסם את נתוני הצפייה בכלל האוכלוסייה אמר מנהל מרכז מוסאווא, ג'עפר פרח: "הם משקרים למפרסמים. הם מנסים לייפייף את המצב כדי לזכות בנפח גדול יותר של תקציבי פרסום. המספרים האמיתיים הרבה פחות טובים, אז מוציאים מטבלאות הרייטינג את הערבים, את החרדים ואת הרוסים." מקור: "רייטינג"‏, 29.7.2009, עמ' 9