מד קרינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מד קרינה (רדיומטר) הוא מכשיר מדידה המודד שטף של קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל שונים.

מד קרינה

מאפייני מד-הקרינה:

  • טווח ספקטרלי (תחום אורכי הגל)
  • רגישות ספקטרלית
  • זווית איסוף
  • רגישות לכיוון הקרינה

מד קרינה קולט ומודד קרינה כחום (ספיגת האנרגיה והמרתה לאות) או כאור (פוטודיודה הסופגת פוטונים).

דוגמאות למדי-קרינה:

  • בולומטר בולע קרינה, מתחמם כתוצאה מכך ובעזרת גלאי חום מודד את שטף הקרינה.
  • רדיומטר קרוקס (Crookes): מכשיר מיושן למדידת קרינה תת-אדומה ואור. בעקבות מכשיר זה יצאו מגוון מכשירים המודדים קרינות אלו כמו למשל רדיומטר ניקולס (Nichols) אשר פועל בשיטה שונה ורגיש ממנו לקרינה.
  • רדיומטר מיקרוגל: פועל על אורכי גל המוגדרים כמיקרוגלים. מכשיר זה מכיל גז ארגון. כאשר אטומי ארגון בולעים קרינת מיקרוגל, אנרגיית הרוטציה שלהם גדלה.

המונח "מד-קרינה" מתקשר למכשיר Crookes radiometer, מכשיר מיושן אשר משתמש ברוטור אשר מסתובב בחשיפה לקרינת אור ובתנאי ריק חלקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מד קרינה בוויקישיתוף