מינאמוטו נו טמיושי

מינאמוטו נו טָמֵיוֹשי (יפנית: 源為義 ‏; 1096–1156) היה ראש שבט מינאמוטו בזמן תקופת הייאן, נכדו של מינאמוטו נו יוֹשיאִיֶה, וסבו של מינאמוטו נו יוריטומו, השוגון הראשון. הוא הוביל את כוחות הקיסר סוטוקו במהלך מרד הוגֶן. טמיושי היה ידוע גם בשם מוּטְסוּ שׁירוֹ.

על אף שטמיושי ידוע בעיקר בשל מעורבותו במרד הוגן, הוא השתתף במספר עימותים אחרים במהלך חייו. בשנת 1113 לערך, היריבות המתמשכת בין הנזירים הלוחמים של מקדש מי (Mii-dera) ואלה של מנזר אֵנְרָיאקוֹ (Enryaku-ji) הסלימה לאלימות שהתפרצה ברחובות קיוטו. על אף שמשמר הארמון התארגן להגנת הקיסר, טמיושי, בעזרת קומץ סמוראים רכובים על סוסים, הצליח לדחוק את המתפרעים אל מחוץ לעיר.

עם תבוסתו במרד הוגן, נשפט טמיושי למוות, ובנו מינאמוטו נו יושיטומו הצטווה להורגו. יושיטומו סרב, וקצין אחר משבט מינאמוטו, אשר סירב לתת לטמיושי להרג בידי אדם משבט טאירה, הוציא אותו להורג ואחר כך התאבד בעצמו.

לקריאה נוספת

• Sansom, George (1958). 'A History of Japan to 1334'. Stanford, California: Stanford University Press.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מינאמוטו נו טמיושי בוויקישיתוף

• מינאמוטו נו טמיושי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)