מקדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקדש הפיסטוס באתונה
מקדש הבהאים והגנים התלויים על הר הכרמל.

מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות, כמקום פולחן. כמעט לכל דת ותרבות קיים מקדש מסוג כלשהו אשר סגנון האדריכלות שלו תואם את אופי הפולחן ואת מאפייני החברה. בניית המקדש מייצגת בדרך כלל את מיטב האדריכלות של התרבות אשר בנתה אותו בתקופתה. הדבר משתקף בפאר המבנה, עבודות האמנות המלוות אליו ומיקומו של המבנה ביחס לעיר.

לאורך ההיסטוריה מקובל היה להקים את מקדשים במקומות בהם כבר היה מבנה מקודש בעבר, וכך נמצא גם באתרים ארכאולוגיים בעיראק. באופן דומה, גם בימי הביניים ובעת החדשה מוסבים מקומות מקודשים לטובת הדת השולטת. מסגדים, כנסיות ובתי כנסת ברחבי המזרח התיכון שינו את ייעודם הדתי בהתאם לרצון השליטים. דוגמאות בולטות לכך הן קבר דוד המלך בהר ציון ומסגד איה סופיה באיסטנבול.

בנוסף להיות המקדש מקום לפולחן דתי, הוא משמש לעתים את החברה גם לטובת התכנסות ופעילות קהילתית שאינה דתית. חלל המקדש או המרחב הסמוך אליו מתוכננים כך שקהילת המשתמשים בו תוכל להתכנס ולשמוע את מנהיגם, לקיים אירועים חברתיים שונים או אפילו לקיים בסמוך למקדש שוק, מתוקף העובדה שאנשים רבים מגיעים למקום זה. מאפיינים אלה גלובליים אך לכל סוג של מקדש בכל דת ותרבות קיימים מאפיינים שונים בתכלית.

המצאת מבנה המקדש בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנים הראשונים [1]בעולם של מבני פולחן ומקדש נבנו בארץ ישראל. המקדש הראשון הידוע בעולם נמצא בבקעת עובדה ונקרא מקדש הנמרים (4600 לפני הספירה ). לאחריו נמצא מקדש נוסף שנבנה בעין גדי בתקופה הכלכוליתית(3150 לפני הספירה ). עוד שנים עשר מקדשים מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו בארץ ישראל :ארבעה מקדשים במגידו,שלושה בעי (ליד בית אל ),שני מקדשים בערד,מקדשים בודדים בבית ירח ,יריחו,ירמות ,גילת ובאב א דרעא .מקדשים אלה קדמו בזמן למקדשים במצרים העתיקה  שנבנו מאוחר יותר : לוקסור-1400 לפנ"הס, כרנך-1600 לפנה"ס,אבו סימבל- 1284.דהיינו  בוודאות גמורה רעיון הפולחן במבנה מקדש הומצא בארץ ישראל. אהרון קמפינסקי כתב במאמרו זה , כי גם המקדשים שנמצאו בסוריה ובמסופוטמיה נבנו גם הם על ידי מהגרים מארץ ישראל .על פי חז"ל והתנ"ך , משכן המדבר נבנה החל משנת 1440 לפני הספירה , מקדש שלמה נבנה ב-1000 לפני הספירה . כמו כן מקדשים יווניים אינם ידועים לפני המאה ה-8 לפני הספירה .

מקדשים בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה נתפש המקדש כבית מגוריו של האל. פולחן האל על ידי כוהניו היווה למעשה טיפול בצרכי האל - מזון (קורבנות), אווירה (קטורת), בידור (ריקודים, שירה וכדומה) ואף מין פולחני.

הבדל ניכר בין המקדשים בעת העתיקה ניתן למצוא בסגנון הבניה:

מקדשים בדתות המונותיאיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבנה הפולחן בנצרות הוא הכנסייה. מבנה הכנסייה פונה לרוב לכיוון מזרח והכניסה הראשית אליו היא ממערב.
  • בערים נוצריות קיימת גם קתדרלה שהיא כנסייה גדולה ומרכזית ומקום מושבו של הארכיבישוף.
  • בזרם המורמוני מבנה הפולחן נקרא פשוט "מקדש" (Temple).
  • ראו גם: אדריכלות כנסיות.

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון המקדש על פי תורת החסידות[דרושה הבהרה][עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בעת הקמת בניין הקבע של המקדש הראשון על ידי שלמה המלך,אמר שלמה כי ישנה סתירה מובנית בבנינו :וכי "השמים ושמי השמיים לא יכלכלוך ",ואיך יכולה ישות טרנצנדנטית לבוא לגור בין בני האדם הנמוך והגשמי. במבט ראשון רעיון מבנה מקדש נראה קצת פרימטיבי. מה היה כל-כך מיוחד בבית המקדש? למה בדיוק מתגעגעים להקרבת קורבנות ולהקטרת קטורת? האם היהדות היא דת רסטורטיבית? האם איננו צובעים את העבר בצבעים מיתיים, מוגזמים, וחלקנו רוצה לשוב אל אותו עבר בשל קשיי ההווה? האם אי אפשר להבין כבר ש'הזיזו לנו את הגבינה'? הרי אחד מעיקרי החסידות הוא שבכל מקום ובכל זמן האדם יכול לפגוש את הבורא, שכן אין מקום פנוי מהנוכחות האלוקית. העולם כולו הוא שכינה ואלוקות. אז מדוע, אם בכלל, צריך דווקא מקום גשמי מסוים, ושלא במקרה גם רווי מחלוקות ומריבות.

כדי להבין את הכמיהה לבית המקדש צריך להבין מה היה תפקידו בממד הפנימי ואת תחושת החסך הנפשי, שהמקדש אמור היה למלא. בית המקדש היה קומפלקס מפואר ששימש כמרכז החיים הדתיים-חברתיים-לאומיים של העם היהודי. אולם מעבר לעבודת הקורבנות שהתקיימה בו, הוא נשא בתכונה ייחודית. הוא היה מקום שבו שרתה השכינה בגלוי. דירתו המוצהרת של האלוקים. שזהו רעיון שקצת קשה להבין ולעכל, על אחת כמה וכמה על רקע התמיהה מדוע הבורא, השוכן בכל מכל, זקוק לדירה, ולא סתם דירה, אלא לדירת קבע.

על-פי המתודה החסידית אפשר להבין טוב יותר את תפקיד דירת הבורא כשמשווים אותה לדירת האדם. כשחבר פוגש אותנו במרכז המסחרי, הוא מייד שואל 'היי, מה אתה עושה פה?'. כשהוא רואה אותנו במסעדה, הוא מביע את אותה פליאה, 'אתה פה? ממתי אתה סועד כאן?' לעומת זאת כשתופסים אותנו בבית, בדירתנו, אף פעם לא שואלים אותנו 'מה אנחנו עושים כאן?'. זה הרי ברור. זוהי דירתנו.

על אותו משקל, הכרת הנוכחות האלוקית במפגשים שונים שאנו חווים במציאות, בעבודה, ביחסינו החברתיים, מעוררת סוג של פליאה. היא מעצימה בנו את האמונה. אולם במפגשים אלו אנו מוצאים את הקב"ה מחוץ לדירתו, במצב של גלות והעלם. פגישת הקב"ה בדירתו ממלאת אותנו באופן אחר.

קיומה הגלוי של השכינה בבית המקדש, בדרגות שונות הוא כמו נסיכת תחושת ביטחון הנמשכת למרחקים. ביטחון בכך שיש נקודת אמת. שיש על מי ומה לסמוך. חכמים מדגישים כי 'אין שמחה כשמחת התרת הספקות'. כשהדרך סלולה וידועה היא משרה נינוחות, גם אם היא ארוכה וקשה. בצבא, המסעות הקשים ביותר נראים עבירים כשיש מפקד שהוא דמות בעלת סמכות. דמות כזו המקרינה שהיא יודעת מה נכון, מה צריך לעשות ומעל לכל מהיכן יוצאים ולאן צריכים להגיע.

בית המקדש סיפק את הביטחון הזה. את היכולת לגלות ממדים של הבורא בתוך מרחב של מקום, זמן והתבוננות סובייקטיבית, או בשפת החסידות: עולם, שנה, נפש. לפני בית המקדש סיפקו את הביטחון הזה, את התמרורים שיש אמת, את היכולת לערבב בין העליונים לתחתונים, האבות, ששימשו מרכבה לאלוקות. אחרי האבות היו הנביאים, ובראשם בחיר הנביאים משה רבנו. במתן תורה, בני ישראל שמעו את שתי הדיברות הראשונות מפי הגבורה, ויותר לא יכלו לסבול. על כל דיבור ודיבור 'פרחה נשמתם', רצתה לשוב למקורה האור, האמיתות, היו חזקות מדי. לכן נצטוו מיד לאחר מתן תורה לבנות משכן. המשכן הוא תחום מצומצם ומוגדר שנועד לאפשר לעם לקיים את חייהם בתחושת קרבה לנוכחות אינסוף הגלוי, לקיום הנצחי בתוך החולף.

מקדשים במזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטים במגדל מקדש ההינדו "סרי מריאמן" בסינגפור

הינדואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדשים בתרבויות אמריקאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדשים בתרבויות ודתות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרון קמפינסקי, chalcolithic early bronze age tempels, the architecture of ancient israel