מקדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקדש הפיסטוס באתונה
מקדש הבהאים והגנים התלויים על הר הכרמל.

מקדש הוא מבנה שנבנה למטרות דתיות, כמקום פולחן. כמעט לכל דת ותרבות קיים מקדש מסוג כלשהו אשר סגנון האדריכלות שלו תואם את אופי הפולחן ואת מאפייני החברה. בניית המקדש מייצגת בדרך כלל את מיטב האדריכלות של התרבות אשר בנתה אותו בתקופתה. הדבר משתקף בפאר המבנה, עבודות האמנות המלוות אליו ומיקומו של המבנה ביחס לעיר.

לאורך ההיסטוריה מקובל היה להקים מקדשים במקומות בהם כבר היה מבנה מקודש בעבר, וכך נמצא גם באתרים ארכאולוגיים בעיראק. באופן דומה, גם בימי הביניים ובעת החדשה מוסבים מקומות מקודשים לטובת הדת השולטת. מסגדים, כנסיות ובתי כנסת ברחבי המזרח התיכון שינו את ייעודם הדתי בהתאם לרצון השליטים. דוגמאות בולטות לכך הן קבר דוד המלך בהר ציון ומסגד איה סופיה באיסטנבול.

בנוסף להיות המקדש מקום לפולחן דתי, הוא משמש לעתים את החברה גם לטובת התכנסות ופעילות קהילתית שאינה דתית. חלל המקדש או המרחב הסמוך אליו מתוכננים כך שקהילת המשתמשים בו תוכל להתכנס ולשמוע את מנהיגם, לקיים אירועים חברתיים שונים או אפילו לקיים בסמוך למקדש שוק, מתוקף העובדה שאנשים רבים מגיעים למקום זה. מאפיינים אלה גלובליים אך לכל סוג של מקדש בכל דת ותרבות קיימים מאפיינים שונים בתכלית.

המצאת מבנה המקדש בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חלק מהחוקרים, המבנים הראשונים בעולם[1] של מבני פולחן ומקדש נבנו בארץ ישראל. המקדש הראשון הידוע בעולם נמצא בבקעת עובדה ונקרא מקדש הנמרים (4600 לפני הספירה). לאחריו נמצא מקדש נוסף שנבנה בעין גדי בתקופה הכלכוליתית (3150 לפני הספירה). עוד שנים עשר מקדשים מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו בארץ ישראל: ארבעה מקדשים במגידו, שלושה בעי (ליד בית אל), שני מקדשים בערד, מקדשים בודדים בבית ירח, יריחו, ירמות, גילת ובאב א דרעא. מקדשים אלה קדמו בזמן למקדשים במצרים העתיקה שנבנו מאוחר יותר: לוקסור-1400 לפנה"ס, כרנך-1600 לפנה"ס, אבו סימבל- 1284. אהרון קמפינסקי כתב במאמרו, כי גם המקדשים שנמצאו בסוריה ובמסופוטמיה נבנו על ידי מהגרים מארץ ישראל. על פי חז"ל והתנ"ך, משכן המדבר נבנה החל משנת 1440 לפני הספירה ומקדש שלמה נבנה ב-1000 לפני הספירה. כמו כן מקדשים יווניים אינם ידועים לפני המאה ה-8 לפני הספירה.

מקדשים בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה נתפש המקדש כבית מגוריו של האל. פולחן האל על ידי כוהניו היווה למעשה טיפול בצרכי האל - מזון (קורבנות), אווירה (קטורת), בידור (ריקודים, שירה וכדומה) ואף מין פולחני.

הבדל ניכר בין המקדשים בעת העתיקה ניתן למצוא בסגנון הבניה:

מקדשים בדתות המונותיאיסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבנה הפולחן בנצרות הוא הכנסייה. מבנה הכנסייה פונה לרוב לכיוון מזרח והכניסה הראשית אליו היא ממערב.
  • בערים נוצריות קיימת גם קתדרלה שהיא כנסייה גדולה ומרכזית ומקום מושבו של הארכיבישוף.
  • בזרם המורמוני מבנה הפולחן נקרא פשוט "מקדש" (Temple).
  • ראו גם: אדריכלות כנסיות.

אסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדשים במזרח אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרטים במגדל מקדש ההינדו "סרי מריאמן" בסינגפור

הינדואיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיקהיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדשים בתרבויות אמריקאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקדשים בתרבויות ודתות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרון קמפינסקי, chalcolithic early bronze age tempels, the architecture of ancient israel