מטע"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעבורת החלל אנדוור נושאת על גבה מטען ייעודי, בדרכה לתחנת החלל הבינלאומית

מטע"ד (מטען ייעודי; באנגלית: Payload) הוא כינוי למטען המועיל הנישא על ידי כלי טיס צבאיים כמו פצצות וטילים או כינוי למטען מדעי או טכנולוגי המצורף ללוויין ונועד להגשמת מטרת שיגורו. לדוגמה, המטע"ד בלוויין צילום הוא המצלמה.

מדד חשוב ביכולתיו של כלי הטיס, הוא כמה מטע"ד הוא מסוגל לישא. המטען הייעודי מגביל את יכולת הטיסה של כלי הטיס, וככל שהמטען הייעודי גדול יותר, יכולת התעופה של הכלי מוגבלת יותר. לדוגמה: לאנטונוב An-225 יש יכולת נשיאה של מטע"ד במשקל 225,000 ק"ג למרחק של 4,000 ק"מ, וללא מטע"ד טווח המטוס הוא 15,400 ק"מ. לסטורן 5, יש יכולת נשיאה של מטע"ד למסלול לווייני נמוך של 118,000 ק"ג, אולם למסלול לוויני לירח יכולת הנשיאה של מטע"ד היא רק 47,000 ק"ג.

Aeroclipart.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא תעופה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.