פצצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פצצה אמריקאית Mk84 במשקל טונה

פצצה היא כלי נשק בדמות מתקן נפץ, העשוי לרוב ממכל מתכתי הממולא בחומר נפץ. חומר נפץ זה מתפוצץ ויוצר הרס רב לרוב כתוצאה מהדף ורסיסים.

פיצוץ הפצצה נעשה על ידי מנגנון המכונה מרעום. מרעום זה יכול להיות מופעל על ידי קוצב זמן, שלט רחוק או חיישן מסוג כלשהו: חיישן לחץ אטמוספירי (לפיצוץ בגובה מסוים), מכ"ם, חיישן מגע או קרבה (חש את המרחק מהמטרה).

המונח "פצצה" משמש כיום בחוגים המקצועיים בעיקר לתיאור מתקני נפץ בלתי ממונעים המוטלים ממטוסים כנגד מטרות על פני הקרקע או הים. מתקני נפץ אחרים בשימוש צבאי הם רימונים, פגזים, מטעני עומק, טילים ומוקשים. בקרב הציבור הרחב, המונח "פצצה" משמש גם כמילה נרדפת למטען חבלה.

סוגי פצצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פצצת ה-MOAB

ישנם שלושה סוגים עיקריים של פצצות: קונבנציונליות (ממולאות בחומר נפץ), פצצות מצרר ופיזור (ממולאות בתחמישים, כימיקלים או חומרים אחרים המפוזרים טרם הפגיעה) ופצצות גרעין (המסתמכות על ביקוע גרעיני או היתוך גרעיני ליצירת הנזק).

הפצצות הפשוטות, מכונות פצצת שימוש כללי (ש"כ) או "פצצות ברזל", אינן בעלות יכולת הנחייה או יכולת תמרון. טרם המצאת מחשבי ההפצצה, היה זה תפקידו של המטילן או הטייס לשחרר את הפצצות ברגע הנכון על מנת לפגוע במטרה. עם התקדמות המחשבים (בשנות ה-60 של המאה ה-20) ההטלה מתבצעת אוטומטית על ידי מחשב ההפצצה ברגע הנכון תוך חישוב של מהירות המטוס, זווית צלילתו, משקל הפצצות וגורמים נוספים רבים.

"פצצה חכמה" היא פצצה מונחית אשר מורכבת עם מערכת ניווט והנחייה להשגת יכולת תמרון של הפצצה ולמטרתה. אמנם מדובר במנגנון הדומה למנגנון המשמש בטיל, אך ללא הנעה עצמית יכולת התמרון אל המטרה מוגבלות בהשוואה לטילים. תנועה התמרון של פצצות חכמות מכונה "גלישה".

הפצצה רבת העוצמה ביותר (שאינה גרעינית) היא הפצצה הרוסית "אבי כל הפצצות" (Father of all bombs) השקולה ל-44 טון TNT. אחריה באה הפצצה האמריקאית MOAB שפירושה: Massive Ordnance Air Blast ("חימוש נפיץ אווירי מסיבי"), שידועה גם בשם: "Mother of all bombs" בפי החיילים האמריקנים, ושקולה ל-11 טון TNT.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לוי שגיב, חומרי נפץ, הדף ופירוטכניקה, קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]