מרשל סהלינס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:53, 16 ביולי 2013

מרשל סהלינס (נולד ב-27 בדצמבר 1930), אנתרופולוג יהודי אמריקאי. את התואר הראשון והשני קיבל באוניברסיטת מישיגן, שם למד אצל לזלי ווייט. את הדוקטורט קיבל באוניברסיטת קולומביה, ב-1954, שם הושפע מקארל פולאני וג'וליאן סטיוארד. הוא חזר ללמד באוניברסיטת מישיגן ובשנות ה-60 החל להיות פעיל בפוליטיקה ומחה נגד מלחמת וייטנאם. בסוף שנות ה-60 שהה שנתיים בפאריס, שם נחשף לאינטלקטואליזם הצרפתי (בייחוד ללוי-שטראוס) ולמהומות הסטודנטים של מאי 1968. ב-1973 עבר לאוניברסיטת שיקגו, שם הוא מכהן כפרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה.

עבודתו של סהלינס הראתה בעיקר את יכולתה העצומה של התרבות לעצב את תפיסת המציאות והפרקטיקות של בני האדם. בייחוד ביקש להראות את כוחה של התרבות להניע בני אדם שלא דרך הביולוגיה. עבודתו המוקדמת התרכזה בפיתוח רעיון "האדם הכלכלי הרציונלי", והראתה שמערכת כלכלית מסתגלת לנסיבות מיוחדות באופנים תרבותיים מסוימים. לאחר פרסום הספר "Culture and Practical Reason" ב-1976 עבר להתרכז בקשר שבין היסטוריה לאנתרופולוגיה ובדרכים שבהן תרבויות שונות מבינות את ההיסטוריה. מחקריו התרכזו בתרבויות האוקיינוס השקט, ובייחוד בתרבויות של איי פיג'י והוואי.

בספרו "Evolution and Culture", שראה אור ב-1960, עסק סהלינס באבולוציה תרבותית ובנאו-אבוציונליזם. הוא חילק את האבולוציה של החברות השונות ל"כלליות" ו"מסוימות". אבולוציה כללית היא הנטייה של המערכות התרבותיות והחברתיות להגביר את מורכבותן, את רמת הארגון שלהן ואת הסתגלותן לסביבה. ואולם מאחר שתרבויות אינן מבודדות, יש השפעות גומלין ופעפוע (דיפוזיה) של התכונות שלהן (למשל, המצאות טכנולוגיות). זה מוביל את התרבויות לפתח דרכים שונות (אבולוציה מסוימת), מפני שהן נחשפות ליסודות תרבותיים שונים בכל מיני צירופים ובשלב אבולוציוני שונה.

בסוף שנות ה-90 השתתף סהלינס בעימות חריף ומתוקשר עם גנאנאת אובייסקר על נסיבות מותו של קפטן ג'יימס קוק באיי הוואי, ב-1779. סהלינס ואחרים טענו שבתחילה חשבו הילידים שקוק הוא האל לונו, משום שהופיע בזמן הנכון מבחינת המחזור הפולחני. כששב לאי בפעם השנייה לא תאם העיתוי את האמונות המסורתיות. אובייסקר עורר פולמוס כשטען שהטיעון הזה הוא "שטות אימפריאליסטית". לדעתו הבינו תושבי הוואי היטב שהקפטן האנגלי איננו אל. הוא סבור שאפשר לנמק את התנהגותם בטעמים רציונליים ולראות בה תגובה על האופן שבו נהג בהם קוק עצמו. בבסיסו של העימות עמדה השאלה איך יש להבין את ההיגיון של הילידים. אובייסקר טען שההיגיון של הילידים הוא אותו היגיון עצמו של בני המערב וחשש שטענה הפוכה תתייג אותם כבני אדם לא רציונליים או חסרי תרבות. סהלינס, לעומתו, טען שתרבות הילידים הייתה שונה אך שווה לתרבות המערבית.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מרשל סהלינס''' (נולד ב-[[27 בדצמבר]] [[1930]]), [[אנתרופולוג]] [[יהודי]] [[ארצות הברית|אמריקאי]]. את התואר הראשון והשני קיבל ב[[אוניברסיטת מישיגן]], שם למד אצל לזלי ווייט. את הדוקטורט קיבל ב[[אוניברסיטת קולומביה]], ב-[[1954]], שם הושפע מ[[קארל פולאני]] ו[[ג'וליאן סטיוארד]]. הוא חזר ללמד באוניברסיטת מישיגן ובשנות ה-60 החל להיות אקטיביסיט פוליטי ומחה כנגד [[מלחמת וייטנאם]]. בסוף [[שנות ה-60]] הוא שהה שנתיים בפאריס, שם נחשף לאינטלקטואליזם הצרפתי (במיוחד, [[קלוד לוי-שטראוס|לוי-שטראוס]]) ול[[מאי 1968|מהומות הסטודנטים]] ב-[[1968]]. ב-[[1973]] עבר ל[[אוניברסיטת שיקגו]], שם הוא מכהן כ[[פרופסור אמריטוס]] ל[[אנתרופולוגיה]].
+'''מרשל סהלינס''' (נולד ב-[[27 בדצמבר]] [[1930]]), [[אנתרופולוג]] [[יהודי]] [[ארצות הברית|אמריקאי]]. את התואר הראשון והשני קיבל ב[[אוניברסיטת מישיגן]], שם למד אצל לזלי ווייט. את הדוקטורט קיבל ב[[אוניברסיטת קולומביה]], ב-[[1954]], שם הושפע מ[[קארל פולאני]] ו[[ג'וליאן סטיוארד]]. הוא חזר ללמד באוניברסיטת מישיגן ובשנות ה-60 החל להיות פעיל בפוליטיקה ומחה נגד [[מלחמת וייטנאם]]. בסוף [[שנות ה-60]] שהה שנתיים בפאריס, שם נחשף לאינטלקטואליזם הצרפתי (בייחוד ל[[קלוד לוי-שטראוס|לוי-שטראוס]]) ולמהומות הסטודנטים של מאי 1968. ב-[[1973]] עבר ל[[אוניברסיטת שיקגו]], שם הוא מכהן כ[[פרופסור אמריטוס]] ל[[אנתרופולוגיה]].
-עבודתו של סהלינס התרכזה בלהראות את יכולתה העצומה של ה[[תרבות]] לעצב את תפיסת המציאות והפרקטיקות של בני האדם. הוא במיוחד ביקש להראות כיצד לתרבות יש כוח להניע את בני האדם שלא דרך ה[[ביולוגיה]]. עבודתו המוקדמת התרכזה בפיתוח הרעיון של "האדם הכלכלי הרציונלי", והראתה שמערכת כלכלית מסתגלת לנסיבות מיוחדות באופנים תרבותיים מסוימים. לאחר פרסום הספר "Culture and Practical Reason" ב-[[1976]] הוא עבר להתרכז בקשר שבין היסטוריה ואנתרופולוגיה ובדרכים בהם תרבויות שונות מבינות ועושות היסטוריה. מחקריו התרכזו בתרבויות [[האוקיינוס השקט]], ובאופן ספציפי, בתרבויות שב[[פיג'י]] וב[[הוואי]].
+עבודתו של סהלינס הראתה בעיקר את יכולתה העצומה של ה[[תרבות]] לעצב את תפיסת המציאות והפרקטיקות של בני האדם. בייחוד ביקש להראות את כוחה של התרבות להניע בני אדם שלא דרך ה[[ביולוגיה]]. עבודתו המוקדמת התרכזה בפיתוח רעיון "האדם הכלכלי הרציונלי", והראתה שמערכת כלכלית מסתגלת לנסיבות מיוחדות באופנים תרבותיים מסוימים. לאחר פרסום הספר "Culture and Practical Reason" ב-[[1976]] עבר להתרכז בקשר שבין היסטוריה לאנתרופולוגיה ובדרכים שבהן תרבויות שונות מבינות את ההיסטוריה. מחקריו התרכזו בתרבויות [[האוקיינוס השקט]], ובייחוד בתרבויות של איי [[פיג'י]] ו[[הוואי]].
-בספרו "Evolution and Culture", שיצא ב-[[1960]], הוא עסק ב[[אבולוציה תרבותית]] וב[[נאו-אבוציונליזם]]. הוא חילק את האבולוציה של החברות השונות ל"כללי" ו"מסוים". אבולוציה כללית היא הנטייה של המערכות התרבותיות והחברתיות להגביר את המורכבות, את רמת הארגון ואת ההסתגלות לסביבה שלהן. אולם מאחר שהתרבויות השונות אינן מבודדות, ישנן אינטראקציות ופעפוע (דיפוזיה) של התכונות שלהן (למשל, המצאות טכנולוגיות). זה מוביל את התרבויות לפתח דרכים שונות (אבולוציה מסוימת), כתוצאה מכך שהתרבויות נחשפות לאלמנטים תרבותיים שונים בצירופים שונים ובשלב אבולוציוני שונה.
+בספרו "Evolution and Culture", שראה אור ב-[[1960]], עסק סהלינס ב[[אבולוציה תרבותית]] וב[[נאו-אבוציונליזם]]. הוא חילק את האבולוציה של החברות השונות ל"כלליות" ו"מסוימות". אבולוציה כללית היא הנטייה של המערכות התרבותיות והחברתיות להגביר את מורכבותן, את רמת הארגון שלהן ואת הסתגלותן לסביבה. ואולם מאחר שתרבויות אינן מבודדות, יש השפעות גומלין ופעפוע (דיפוזיה) של התכונות שלהן (למשל, המצאות טכנולוגיות). זה מוביל את התרבויות לפתח דרכים שונות (אבולוציה מסוימת), מפני שהן נחשפות ליסודות תרבותיים שונים בכל מיני צירופים ובשלב אבולוציוני שונה.
-בסוף [[שנות ה-90]] סהלינס לקח חלק בעימות חריף ומתוקשר עם גנאנאת אובייסקר בנוגע לנסיבות מותו של קפטן [[ג'יימס קוק]] באיי [[הוואי]], ב-[[1779]]. סהלינס היה בין הסוברים שבתחילה ראו הילידים את קוק כאל לונו, משום שהופיע בזמן הנכון מבחינת המחזור הפולחני. כששב לאי בפעם השנייה, כבר לא תאם העיתוי את האמונות המסורתיות. אובייסקר עורר פולמוס כשגינה כ"שטות אימפריאליסטית" את ההסבר הזה. לדעתו הבינו תושבי הוואי היטב, שהקפטן האנגלי לא היה אל. הוא סבור שניתן לנמק את התנהגותם בטעמים רציונליים וכתגובה לאופן שבו נהג בהם קוק עצמו. בבסיסו של העימות עמדה השאלה כיצד ניתן להבין את ההיגיון של הילידים. אובייסקר טען שההיגיון של הילידים הוא זהה להיגיון המערבי וחשש שטענה הפוכה תתייג אותם כאנשים בלתי רציונלים או לא מתורבתים. סהלינס, לעומת זאת, טען שתרבות הילידים הייתה שונה אך שווה לתרבות המערבית.
+בסוף [[שנות ה-90]] השתתף סהלינס בעימות חריף ומתוקשר עם גנאנאת אובייסקר על נסיבות מותו של קפטן [[ג'יימס קוק]] באיי [[הוואי]], ב-[[1779]]. סהלינס ואחרים טענו שבתחילה חשבו הילידים שקוק הוא האל לונו, משום שהופיע בזמן הנכון מבחינת המחזור הפולחני. כששב לאי בפעם השנייה לא תאם העיתוי את האמונות המסורתיות. אובייסקר עורר פולמוס כשטען שהטיעון הזה הוא "שטות אימפריאליסטית". לדעתו הבינו תושבי הוואי היטב שהקפטן האנגלי איננו אל. הוא סבור שאפשר לנמק את התנהגותם בטעמים רציונליים ולראות בה תגובה על האופן שבו נהג בהם קוק עצמו. בבסיסו של העימות עמדה השאלה איך יש להבין את ההיגיון של הילידים. אובייסקר טען שההיגיון של הילידים הוא אותו היגיון עצמו של בני המערב וחשש שטענה הפוכה תתייג אותם כבני אדם לא רציונליים או חסרי תרבות. סהלינס, לעומתו, טען שתרבות הילידים הייתה שונה אך שווה לתרבות המערבית.
 {{מיון רגיל:סהלינס, מרשל}}