שנות ה-60 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שנות ה-60)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמאל למעלה, בכיוון השעון: חיילים אמריקנים זוחלים על הקרקע במהלך מלחמת וייטנאם, להקת הביטלס היוותה חלק מרכזי בתקופת "הפלישה הבריטית" אשר במסגרתה יוצרי רוק'נ'רול רבים מבריטניה חצו את האוקיינוס האטלנטי והחלו להופיע ולהשפיע על המוזיקה בארצות הברית, נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי נרצח ב-1963 בעת שכיהן כנשיא במשך שלוש שנים, פעיל זכויות האדם ההאמריקני מרטין לותר קינג ג'וניור נושא בפני 250 אלף מפגינים את הנאום המפורסם יש לי חלום ב-1963 בו קרא לשוויון בין-גזעי ולקץ האפליה על רקע זה בארצות הברית, מיליונים משתתפים בפסטיבל וודסטוק 1969 אשר נחשב כבולט מבין פסטיבלי הרוק שנערכו בשנות השישים וכאירוע חברתי מעצב של דור שלם בעולם המערבי בכלל וארצות הברית בפרט, תוכנית הרפורמה הסינית הקפיצה הגדולה קדימה נכשלת כליל ומביאה לתוצאות הרות אסון ולרעב המוני בו גוועו 20 עד 30 מיליון איש עד 1961, ב-1969 נערכו בניו יורק מהומות סטונוול כלפי משטרת העיר ניו יורק אשר נחשבות כיום כנקודת ציון במאבק לזכויות להט"ב, ב-16 ביולי 1969 בוצעה הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח.
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

עשורים:
1940–1949 - 1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979 - 1980–1989
שנים:
<<< - 1960 - 1961 - 1962 - 1963 - 1964 - 1965 - 1966 - 1967 - 1968 - 1969 - >>>

שנות ה-60 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השישים או בסלנג הסיקסטיז) היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

בזירה הבינלאומית חלה הסלמה ניכרת במלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, אשר כמעט והגיעה לשואה גרעינית בשנת 1962. המלחמה מצאה את ביטויה הן במישור הצבאי (מלחמת וייטנאם, ובמידת מה גם מלחמת ששת הימים) והן במישור הטכנולוגי (המירוץ לחלל, שראשיתו בשיגור האדם הראשון לחלל ושיאו במסעה של אפולו 11 שהנחיתה את האדם הראשון על הירח). הקמתה של חומת ברלין והפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה המחישו את הקרע המתמשך בין שתי מעצמות העל. כחלק מהתמודדותה של ארצות הברית עם איומי המלחמה הקרה בחרו תושבי ארצות הברית בג'ון פיצג'רלד קנדי כנשיא ה-35 של ארצות הברית, בשנת 1963 של אותו עשור נרצח קנדי בדאלאס, טקסס.

התקופה עומדת בסימן קריסתו של הקולוניאליזם האירופי ועצמאותן של מושבות רבות ברחבי העולם, ובמיוחד באפריקה, שם גל הלאומנות השחורה נתפס כבלתי ניתן לעצירה. תביעות לשוויון זכויות נתנו אותותיהן גם בעולם המפותח, ובמיוחד הפגנות המחאה של השחורים בארצות הברית בהנהגתו של מרטין לותר קינג. השלב הראשון של "הגל השני" של הפמיניזם, הפמיניזם הליברלי, החל עם פרסום ספרה של בטי פרידן "המסתורין הנשי" בשנת 1963.

ואולם נראה שיותר מכל, ייזכר העשור בשל תרבות הצעירים המתירנית, שהתפתחה בצפון אמריקה ובאירופה (ר' ילדי הפרחים) בד בבד עם התרחבות מערכת תקשורת ההמונים. תרבות זו, פציפיסטית ואנטי-קפיטליסטית, דחתה את ערכי דור ההורים ויצאה נגד איסורים מיניים וחברתיים ארוכי-שנים, בנצלה את תפוצת המריחואנה ואת פיתוח הגלולה למניעת הריון. להקת הביטלס ואמן הפופ אנדי וורהול נתפסו כחלוציה של תרבות זו. בלונדון ידועה התקופה כתקופת "לונדון החוגגת", שהצטיינה בפריחה של תרבות, אופנה, מוזיקה ויצירה צעירה ומשוחררת.

תוכן עניינים

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1961 היו הכי הרבה מדינות בעולם שהיו תחת השפעה סובייטית (לאחר המהפכה הקובנית של 1959 ולפני הפיצול הסיני-סובייטי ב-1961)

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פועלי בניין גרמניים במזרח גרמניה מקימים את חומת ברלין. תצלום מה-20 בנובמבר 1961

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין לותר קינג נושא את נאומו המפורסם "יש לי חלום" ב-1963

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות חברתיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות הנגד והמהפכה החברתית של שנות ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה נגד המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגינה מציעה פרח לחייל בהפגנה נגד מלחמת וייטנאם, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית, 1967

התנועה לזכויות האזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגל השני של הפמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה לזכויות להט"בים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא קנדי והגברת הראשונה, ג'קלין, לצד מושל טקסס ג'ון קונלי ואשתו, נוסעים בלימוזינה הנשיאותית רגעים ספורים לפני ההתנקשות

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 29 בפברואר 1960 – כ-15,000 איש נהרגים ברעידת אדמה באגאדיר, מרוקו
  • 22 במאי 1960 – רעידת האדמה בוואלדיביה - רעידת אדמה במגניטודה 9.5 גורמת ל-1,655 הרוגים בצ'ילה.
  • 11 בינואר 1962 – כ-4,000 הרוגים במפולת שלגים בהר וסקראן בפרו
  • 8 בדצמבר 1963 – טיסה 214 של פאן אם - אסון התעופה הגדול בהיסטוריה שנגרם כאשר בשעה 20:58, מעל שמי מרילנד, פגע במטוס ברק שהצית את אדי מכל הדלק וגרם להתפוצצות. באסון נהרגו 73 נוסעים ו-8 אנשי צוות.
  • 27 במרץ 1964 - באלסקה פוגעת רעידת האדמה של "יום שישי הטוב" במגניטודה 9.2. 125 נספים, רובם מגלי הצונאמי.

אסונות מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 10 באפריל 1963 – הצוללת האמריקאית USS Thresher טובעת ליד קייפ קוד, מסצ'וסטס. באסון ניספו 129 אנשי צוות.

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות אפולו 8 מצלם לראשונה בהיסטוריה את כדור הארץ כולו (21 בדצמבר 1968)
החללית אפולו 11 מנחיתה את האדם הראשון על הירח ביולי 1969

טכנולוגיית חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוחים טכנולוגיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים מדעיים בתחום הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים מדעיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגעת הביטלס לארצות הברית במהלך 1964, ובמיוחד ההופעה בתוכנית האירוח "המופע של אד סאליבן", סימנה את תחילת תקופת "הפלישה הבריטית" בתולדות המוזיקה אשר במסגרתה מספר גדול של להקות רוק אנד רול, להקות קצב ולהקות פופ מבריטניה זכו לפופולריות עצומה בארצות הברית.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות אופנה בולטות במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20:

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילים חברתיים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקאים ולהקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-60 בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – 1960 בישראל, 1961 בישראל, 1962 בישראל, 1963 בישראל, 1964 בישראל, 1965 בישראל, 1966 בישראל, 1967 בישראל, 1968 בישראל, 1969 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל ידעה במהלך רוב העשור שקט ביטחוני יחסי (למעט תקריות לאורך הגבול הסורי ופעולות חבלה ראשוניות של ארגון פת"ח הפלסטיני). דוד בן-גוריון פרש מהחיים הפוליטיים.

גלי עליה גדולים, בעיקר ממרוקו ומרומניה, הגיעו לישראל.

ב-1961 נלכד פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן על ידי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים והובא למשפט בישראל. במהלך משפטו נחשפו פרטים רבים וקשים על השואה, והחברה החלה לגלות יותר עניין בנושא הכאוב. אייכמן נמצא אשם ונידון למוות. הוא הוצא להורג ב-1962.

אין ספק שהאירוע המשמעותי בתקופה זו היה מלחמת ששת הימים (1967), שפרצה לאור הסלמה מהירה במצב הביטחוני. ישראל הדהימה כשהביסה את צבאות מצרים, סוריה וירדן, השמידה את חילות האוויר שלהם תוך מספר ימים והכפילה את השטח שבשליטתה פי ארבעה ויותר - במהלך המלחמה ישראל כבשה את חצי האי סיני, את רמת הגולן, את רצועת עזה ואת הגדה המערבית, ושיחררה את ירושלים לרבות העיר העתיקה. השיפור הכלכלי שחל לאחר המלחמה תרם אף הוא לתחושת האופוריה במדינה היהודית. רבים, בעיקר בקרב הציונות הדתית, דיברו על השיבה ל"נחלת אבות" בירושלים העתיקה ובערים אחרות. קו הפסקת האש החדש כונה "הקו הסגול". בעקבות המלחמה הפך "הקו הירוק" לגבול אדמיניסטרטיבי בין שטחים הנתונים למרות ישראל. החוק הישראלי חל על השטחים שבתוך הקו הירוק, וכן על החלק המזרחי של ירושלים (שאוחד עם החלק המערבי) ועל רמת הגולן (מאז 1981). רוב השטחים שמחוץ ל"קו הירוק" כפופים לממשל מיוחד.

ב-1964 זכתה ישראל בפעם הראשונה והיחידה בגביע אסיה בכדורגל, ובשני הטורנירים הנוספים של גביע אסיה לכדורגל בעשור זה (1960, 1968), זכתה ישראל בסגנות ובמקום השלישי בהתאמה.

ב-1968 הצוללת הישראלית אח"י דקר, אשר עשתה דרכה מנמל פורטסמות' באנגליה לנמל חיל הים בחיפה ועליה 69 אנשי צוות, טובעת בדרכה לישראל. רק לאחר כ-30 שנה של חיפושים חוזרים ונשנים, עם עזרה מכוחות בין-לאומיים בהיקף חסר תקדים, נמצא גוף הצוללת בין כרתים לבין קפריסין ב-28 במאי 1999.

תרבות ישראלית פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-60 של המאה ה-20 בוויקישיתוף