עם שחר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
לא "מתייחס" - אין על כך מקור. מתכתב משמע : "דומה", "מושפע", "יש קשר"
שורה 4: שורה 4:
בלחנו של המלחין [[יהודה שרת]], הושר ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות הנוער]] ב{{ה|יישוב}}.
בלחנו של המלחין [[יהודה שרת]], הושר ב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות הנוער]] ב{{ה|יישוב}}.


שמו של השיר מתייחס אל שירה האחר של המשוררת, [[ואולי לא היו הדברים...]], שבו נכתב: „ואולי ... מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן”.
שמו של השיר מתכתב עם שירה האחר של המשוררת [[ואולי לא היו הדברים...]] שבו נכתב: „ואולי ... מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן”.
המשוררת מספרת בשיר על תולדות חייה ותודעתה בנעוריה, כאשר הייתה חלוצה ופועלת חקלאית בתקופת [[העלייה השנייה]] ועל אהבת [[ארץ ישראל]].
המשוררת מספרת בשיר על תולדות חייה ותודעתה בנעוריה, כאשר הייתה חלוצה ופועלת חקלאית בתקופת [[העלייה השנייה]] ועל אהבת [[ארץ ישראל]].
ה[[בית (שירה)|בית]] הראשון מתאר את הכלים שבהם אחזה בדרכה אל עבודתה: „נבל מים ”- מימיה - ששמה נבחר בלשון [[תנ"ך|התנ"כית]] במכוון, וכלי העבודה [[חקלאות|החקלאיים]]: [[מעדר]], [[מגרפה]] וסל לאיסוף.
ה[[בית (שירה)|בית]] הראשון מתאר את הכלים שבהם אחזה בדרכה אל עבודתה: „נבל מים ”- מימיה - ששמה נבחר בלשון [[תנ"ך|התנ"כית]] במכוון, וכלי העבודה [[חקלאות|החקלאיים]]: [[מעדר]], [[מגרפה]] וסל לאיסוף.

גרסה מ־17:46, 12 באוקטובר 2014

המשוררת רחל בלובשטיין-סלע

עם שחר הוא שירה של המשוררת רחל, אשר נכתב בתל אביב בתר"ץ 1930.

בלחנו של המלחין יהודה שרת, הושר בתנועות הנוער ביישוב.

שמו של השיר מתכתב עם שירה האחר של המשוררת ואולי לא היו הדברים... שבו נכתב: „ואולי ... מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַּן”. המשוררת מספרת בשיר על תולדות חייה ותודעתה בנעוריה, כאשר הייתה חלוצה ופועלת חקלאית בתקופת העלייה השנייה ועל אהבת ארץ ישראל. הבית הראשון מתאר את הכלים שבהם אחזה בדרכה אל עבודתה: „נבל מים ”- מימיה - ששמה נבחר בלשון התנ"כית במכוון, וכלי העבודה החקלאיים: מעדר, מגרפה וסל לאיסוף.

הבית השני מתאר את הנוף, הנראה בעיניים: הרים, שדות והנחווה בנפש: הצעירות המתרוננת.

הבית השלישי, מונה רכיבי הזיכרון של שנות הנעורים כנכס חיים ואוסף אותם פנימה; נכס המורכב משני מרכיבים, כביכול מנוגדים, אך משלימים זו את זה: ה„קמה” - השיבולים הצהובות הזוהרות באור שמש הקיץ, וה„עפר” הכהה והנדרך ברגליים, כאשר זו צמחה מזה, ושניהם יחד מרכבים תמונת אהבה עמוקה אל „אַרְצִי”.

מילות השיר

 
נֵבֶל מַיִם בַּיָּד, עַל הַשֶּׁכֶם
מַעְדֵּר, מַגְרֵפָה וָסַל –
לְשָׂדוֹת רְחוֹקִים, לֶעָמָל.

מִיָּמִין – הָרִים כְּמִשְׁמֶרֶת,
מֶרְחֲבֵי שְׁדֵמוֹת לְפָנַי,
וְרָנִים בִּי עֶשְׂרִים אֲבִיבַי.

מְנָת חֶלְקִי עַד הַגִּיעַ קִצִּי:
קָמָתֵךְ הַזּוֹהֶרֶת בַּשֶּׁמֶשׁ
וַעֲפַר דְּרָכַיִךְ. אַרְצִי.
 

קישורים חיצוניים