חומצה הידרופלואורית – הבדלי גרסאות
הוספת נקודה בסוף ערך |
←הפקה: תקלדה תגיות: סוגריים עודפים עריכה חזותית |
||
| שורה 96: | שורה 96: | ||
==הפקה== |
==הפקה== |
||
בתעשיית הכימיה, החומצה הפלואורית מופקת מתוך תגובה של [[סידן פלואורי]] ([[סידן|Ca]][[פלואור|F]]<sub>2</sub>) ו[[חומצה גופרתית]] מרוכזת. |
|||
כאשר שני החומרים מעורבבים בטמפרטורה של 250 [[מעלות צלזיוס]], התגובה הכימית שמתרחשת יוצרת מימן פלואורי שממנו מייצרים חומצה הידרופלואורית (בעזרת דילול עם מים ליצירת [[תמיסה]]) לפי המשוואה הבאה: |
כאשר שני החומרים מעורבבים בטמפרטורה של 250 [[מעלות צלזיוס]], התגובה הכימית שמתרחשת יוצרת מימן פלואורי שממנו מייצרים חומצה הידרופלואורית (בעזרת דילול עם מים ליצירת [[תמיסה]]) לפי המשוואה הבאה: |
||
גרסה מ־14:04, 7 ביולי 2015
|
חומצה הידרופלואורית | |||
|---|---|---|---|
 | |||
|
כללי | |||
| שם מדעי | מימן פלואורי | ||
| שמות נוספים |
| ||
| נוסחה כימית | HF | ||
| מסה מולרית | 20.0063 g/mol | ||
| מראה | גז שקוף חסר צבע | ||
| נורמליות/ריכוז | 1 | ||
| pH של תמיסת חומצה פלואורית 1N (=1M) | pH=1.57 | ||
| מספר CAS | [7664-39-3 | ||
|
פיזי | |||
| נקודת התכה | 189.77 K° או 83.38- C° | ||
| נקודת רתיחה | 293.15 K° או 20 C° | ||
| צפיפות | 0.818 g/cm3 | ||
| מסיסות | מסיס לגמרי במים (בתהליך אקסותרמי) | ||
| קבוע הדיסוציאציה pKa | 3.15 | ||
|
מבנה מולקולרי | |||
| צורה מולקולרית | מולקולה קווית | ||
| מומנט הדיפול של המולקולה | ? D | ||
|
סכנות | |||
| סכנות עיקריות | רעיל מאוד, חומר משתך | ||
|
חומרים משויכים | |||
| אניונים משויכים | |||
חומצה הידרופלואורית הינה תמיסה חומצית, משתכת ורעילה מאוד של מימן פלואורי המומס במים. מימן פלואורי הנמצא במצב גז לרוב נקרא "חומצה הידרופלואורית לא ממוימת", מכיוון שאין נוכחות של מים במצב זה. בניגוד לחומצות המימן-הלוגנים האחרים (כדוגמת חומצת מלח HCl) החומצה ההידרופלואורית היא חומצה חלשה כלומר הפירוק (דיסוציאציה) ליוני הפלואור -F והמימן +H אינו מוחלט במים.
החומצה ההידרופלואורית ידועה ביכולת להמיס זכוכית וקוורץ (צורן-חמצני SiO2) לפי התגובה הבאה:
- SiO2(s) + 6HF(aq) → H2[SiF6](aq) + 2H2O(l)
כתוצאה מכך, החומצה ההידרופלואורית חייבת להיות מאוכסנת בצנצנות פוליאתילן או טפלון (פוליטטראפלואורואתילן), כיוון שהחומצה תמיס את הצנצנת העשויה מזכוכית.
החומצה הפלואורית ידועה גם ביכולת להמיס כמעט את כל תחמוצות המתכת הידועות בכימיה האנאורגנית.
הפקה
בתעשיית הכימיה, החומצה הפלואורית מופקת מתוך תגובה של סידן פלואורי (CaF2) וחומצה גופרתית מרוכזת. כאשר שני החומרים מעורבבים בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס, התגובה הכימית שמתרחשת יוצרת מימן פלואורי שממנו מייצרים חומצה הידרופלואורית (בעזרת דילול עם מים ליצירת תמיסה) לפי המשוואה הבאה:
- CaF2 + H2SO4 → 2HF + CaSO4
האדים אשר יוצרים מכלי התגובה הינם תערובת של המימן הפלואורי, חומצה גופרתית ומעט תוצרי לוואי. אוגרים את אדי המימן הפלואורי על ידי זיקוק. החומצה ההידרופלואורית ידועה גם כסכנה לתפקוד המנוע, כיוון שהיא יכולה להיווצר עקב חשיפה של אטמים וצינורות לחום העולה על 400° מעלות צלזיוס, ובכך להפחית את תפקוד המנוע. התערובת של חומצה חנקתית עם חומצה הידרופלואורית גורמת לראקציה כימית עם חומר הטיטניום כשהתערובת הזאת בריכוז מסוים אוכלת את הטיטניום וממיסה אותו בריכוזים גבוהים של התערובת.