לדלג לתוכן

חביבה מסיכה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
טריגר (שיחה | תרומות)
סדר והרחבה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Habiba Msika.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חביבה מסיכה]]
[[תמונה:Habiba Msika.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חביבה מסיכה]]
'''חביבה מסיכה''' ([[1899]] - [[20 בפברואר]] [[1929]]) הייתה [[זמר|זמרת]] ו[[שחקן תיאטרון|שחקנית תיאטרון]] [[יהודי|יהודייה]] שהפכה לדמות נערצת ב[[תוניסיה]], בציבור היהודי ובציבור המוסלמי.
'''חביבה מסיכה''' (ערבית:'''حبيبة مسيكة''', שם המשפחה נכתב לעיתים בעברית גם "'''מסיקה'''") ([[1899]] - [[20 בפברואר]] [[1930]]), [[זמר|זמרת]] ו[[שחקן תיאטרון|שחקנית תיאטרון]] [[יהודי|יהודייה]] שהפכה לדמות נערצת ב[[תוניסיה]], בציבור היהודי ובציבור המוסלמי.


==קורות חייה==
==ביוגרפיה==
מסיכה נולדה ב[[תוניס]] ב-[[1899]] להורים עניים, התייתמה בילדותה ועברה לחיות בבית דודתה. לאחר מכן כנראה למדה בבית הספר של [[כל ישראל חברים|כי"ח]]. אביה היה נגן והדודה אצלה גדלה הייתה זמרת-לילה ספאז. חביבה החלה לעלות על הבמה בגיל צעיר. תחילה הופיעה כזמרת חתונות ברובע היהודי. היא זכתה מיד להצלחה והקהל החל לכנות אותה חביבת הכול, לכן התפרסמה בשמה: חביבה.
מסיכה נולדה בשם מרגרט ב[[תוניס]] ב-[[1899]] להורים עניים. היא התייתמה בגיל צעיר ועברה לחיות בבית דודתה, לילה ספאז, שהיתה זמרת. מסיכה למדה קרוא וכתוב בצרפתית בבית הספר של [[כל ישראל חברים|כי"ח]]. החינוך הפורמלי שקיבלה השפיע רבות על גיבוש אישיותה ועל מהלך חייה לאחר מכן.


חביבה החלה לעלות על הבמה בגיל צעיר, תחילה כזמרת חתונות ברובע היהודי. היא זכתה להצלחה והקהל החל לכנות אותה חביבת הכול (حبيبة الكل), כינוי שהפך ל[[שם במה|שם הבמה]] שלה: "חביבה".
התמורות התרבותיות שהתחוללו בתוניסיה בהשפעת ההשכלה המערבית ניכרו גם בחייה של מסיכה. בהיותה ילדה זכתה לחינוך מסודר ולמדה קרוא וכתוב (בעבר החינוך ב[[חדר]] היה מיועד לגברים בלבד. אישה לא הייתה אמורה לדעת קרוא וכתוב. בבתי הספר של כי"ח החלו ללמד בתחילה בנים בלבד, אבל אחר כך נפתח גם בית ספר לבנות שבו למדה חביבה). להשכלת הבנות הייתה השפעה על מעמד האישה. בעבר הגבר היה מעל האישה. הוא היה הפעיל בחיי הקהילה, הוא היה המפרנס ושלט בבית. הופעת בתי הספר של כי"ח אפשרה תפיסה חדשה של מעמד האישה.


בגיל עשרים הצטרפה חביבה לתיאטרון הערבי החדש בתוניס. עד מהרה הפכה לכוכבת ה[[תיאטרון]]. היא דרשה וקיבלה שכר גבוה משאר השחקנים. דרשה את התפקיד הראשי בהצגה (שתמיד גילם אותו גבר) ואכן קיבלה אותו. זה עורר התנגדות רבה מצד המוסלמים כי הופעת אישה בדמות גבר נראתה להם שיא התועבה. אבל הזמנים השתנו וה[[דת]] כבר לא שלטה כל כך והקהל אהב את חביבה אולי דווקא בגלל חוצפתה והעזתה. היא גילמה את רוח השינוי. היא התפרסמה גם בשאר ערי תוניסיה, ורבים לא החמיצו את הופעותיה. היא אפילו הקימה לעצמה להקה משלה שליוותה אותה בשיריה. יצאה למסע הופעות באירופה והיו לה מחזרים רבים, יהודים וגם מוסלמים. היא ניהלה חיי אהבה חופשיים שלא היו מקובלים אז על פי המסורת היהודית. עמדה להינשא לצרפתי נוצרי.
בגיל עשרים הצטרפה חביבה לתיאטרון הערבי החדש ב[[תוניס]]. עד מהרה הפכה לכוכבת ה[[תיאטרון]]. מסיכה דרשה וקיבלה שכר גבוה משאר השחקנים ואת התפקיד הראשי בהצגה (שאותו גילם תמיד גבר), מה שעורר התנגדות רבה מצד המוסלמים שכן מבחינתם הופעת אישה בדמות גבר היתה דבר מאוד לא מקובל.


מסיכה התפרסמה גם בשאר ערי תוניסיה. היא הקימה לעצמה להקה משלה שליוותה אותה בשיריה, ויצאה למסע הופעות באירופה.
חייה נקטעו לאחר שזקן בן 80 התאהב בה, וחיזר אחריה אף על פי שנדחה. יום אחד הוא פרץ לביתה, שפך עליה חומר דליק ושרף אותה. היא נפטרה אחרי כמה שעות.

מסיכה ניהלה חיי אהבה חופשיים שלא היו מקובלים אז על פי המסורת היהודית. היו לה מחזרים רבים, יהודים וגם מוסלמים, והיא עמדה להינשא לצרפתי נוצרי בשם ראול מרן. חייה נקטעו לאחר שאליהו מימוני, יהודי עשיר בן 80, התאהב בה וחיזר אחריה אף על פי שנדחה. יום אחד הוא פרץ לביתה, שפך עליה חומר דליק ושרף אותה. היא נפטרה זמן קצר מאוחר יותר.

מסיכה היתה דמות נועזת ושנויה במחלוקת. היא נהגה לבטא את עמדותיה באופן חופשי והיתה אישה עצמאית ומשוחררת. היא שמה דגש על זהותה הלאומית התוניסאית יותר מאשר על זהותה הדתית. כך למשל בשנת [[1928]] הופיעה עטופה בדגל תוניסה ושרה למען שחרורה מהשלטון הצרפתי.


על חביבה נכתבו לפחות שני רומנים. כמו כן נעשה עליה סרט הנקרא: "מחול האש".
על חביבה נכתבו לפחות שני רומנים. כמו כן נעשה עליה סרט הנקרא: "מחול האש".
שורה 17: שורה 21:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.youtube.com/watch?v=fq1hzonI4Kg קטעי שירה של חביבה מסיכה, מתוך אתר youtube]
* [http://www.mkm-haifa.co.il/schools/ironig/history/hs10eastcoun10.htm הדגמת התמורות בקרב יהודי ארצות צפון אפריקה], באתר מק"מ חיפה
* [http://www.amit4u.net/home/nartdetails.aspx?mCatID=10687&nartID=15960 על חביבה מסיכה, מתוך אתר "עמית" העמותה למורשת יהדות תוניסיה]


{{מיון רגיל:מסיכה, חביבה}}
{{מיון רגיל:מסיכה, חביבה}}

גרסה מ־12:15, 27 באפריל 2008

חביבה מסיכה

חביבה מסיכה (ערבית:حبيبة مسيكة, שם המשפחה נכתב לעיתים בעברית גם "מסיקה") (1899 - 20 בפברואר 1930), זמרת ושחקנית תיאטרון יהודייה שהפכה לדמות נערצת בתוניסיה, בציבור היהודי ובציבור המוסלמי.

קורות חייה

מסיכה נולדה בשם מרגרט בתוניס ב-1899 להורים עניים. היא התייתמה בגיל צעיר ועברה לחיות בבית דודתה, לילה ספאז, שהיתה זמרת. מסיכה למדה קרוא וכתוב בצרפתית בבית הספר של כי"ח. החינוך הפורמלי שקיבלה השפיע רבות על גיבוש אישיותה ועל מהלך חייה לאחר מכן.

חביבה החלה לעלות על הבמה בגיל צעיר, תחילה כזמרת חתונות ברובע היהודי. היא זכתה להצלחה והקהל החל לכנות אותה חביבת הכול (حبيبة الكل), כינוי שהפך לשם הבמה שלה: "חביבה".

בגיל עשרים הצטרפה חביבה לתיאטרון הערבי החדש בתוניס. עד מהרה הפכה לכוכבת התיאטרון. מסיכה דרשה וקיבלה שכר גבוה משאר השחקנים ואת התפקיד הראשי בהצגה (שאותו גילם תמיד גבר), מה שעורר התנגדות רבה מצד המוסלמים שכן מבחינתם הופעת אישה בדמות גבר היתה דבר מאוד לא מקובל.

מסיכה התפרסמה גם בשאר ערי תוניסיה. היא הקימה לעצמה להקה משלה שליוותה אותה בשיריה, ויצאה למסע הופעות באירופה.

מסיכה ניהלה חיי אהבה חופשיים שלא היו מקובלים אז על פי המסורת היהודית. היו לה מחזרים רבים, יהודים וגם מוסלמים, והיא עמדה להינשא לצרפתי נוצרי בשם ראול מרן. חייה נקטעו לאחר שאליהו מימוני, יהודי עשיר בן 80, התאהב בה וחיזר אחריה אף על פי שנדחה. יום אחד הוא פרץ לביתה, שפך עליה חומר דליק ושרף אותה. היא נפטרה זמן קצר מאוחר יותר.

מסיכה היתה דמות נועזת ושנויה במחלוקת. היא נהגה לבטא את עמדותיה באופן חופשי והיתה אישה עצמאית ומשוחררת. היא שמה דגש על זהותה הלאומית התוניסאית יותר מאשר על זהותה הדתית. כך למשל בשנת 1928 הופיעה עטופה בדגל תוניסה ושרה למען שחרורה מהשלטון הצרפתי.

על חביבה נכתבו לפחות שני רומנים. כמו כן נעשה עליה סרט הנקרא: "מחול האש".

לקריאה נוספת

  • ירון צור, סיפור תרבות: יהודי תוניסיה וארצות מוסלמיות אחרות, הוצאת מרכז זלמן שזר, 2003.

קישורים חיצוניים