רעש (פיזיקה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: קוגניטיבי, אידאל, מסוי\1, לינארי
שורה 12: שורה 12:
נהוג לחשוב על רעש רקע כגורם הפוגע ביכולת איתור ה[[אות (תקשורת)|אותות]], בכך שהוא יוצר אפקט ממסך המפריע ליכולת ה[[עיבוד מידע|עיבוד של מידע]] רלוונטי אודות האות{{הערה|שם=Ward2006}}.
נהוג לחשוב על רעש רקע כגורם הפוגע ביכולת איתור ה[[אות (תקשורת)|אותות]], בכך שהוא יוצר אפקט ממסך המפריע ליכולת ה[[עיבוד מידע|עיבוד של מידע]] רלוונטי אודות האות{{הערה|שם=Ward2006}}.


עם זאת, במערכות לא ליניאריות מסויימות כמו [[מעגל חשמלי|מעגלים חשמליים]] ו[[מערכות חישה|מערכות חישה]] [[ביולוגיה|ביולוגיות]] הנוכחות של רעש יכולה להעצים את היכולת לאתר אותות חלשים. תופעה זו מכונה [[תהודה אקראית]]{{הערה|שם=Wiesenfeld1995}}.
עם זאת, במערכות לא לינאריות מסוימות כמו [[מעגל חשמלי|מעגלים חשמליים]] ו[[מערכות חישה|מערכות חישה]] [[ביולוגיה|ביולוגיות]] הנוכחות של רעש יכולה להעצים את היכולת לאתר אותות חלשים. תופעה זו מכונה [[תהודה אקראית]]{{הערה|שם=Wiesenfeld1995}}.
היעדר מוחלט של רעש הוא לא המצב המיטבי עבור יכולת האיתור של אותו חלשים במערכות לא ליניאריות, כמו מערכת ה[[תפיסה]] של יצורים חיים. זאת משום שקיימת רמת רעש אידיאלית שבה יכולת הקליטה של אותות חלשים מוגברת{{הערה|שם=Ward2006}}{{הערה|שם=Wiesenfeld1995}}.
היעדר מוחלט של רעש הוא לא המצב המיטבי עבור יכולת האיתור של אותו חלשים במערכות לא לינאריות, כמו מערכת ה[[תפיסה]] של יצורים חיים. זאת משום שקיימת רמת רעש אידאלית שבה יכולת הקליטה של אותות חלשים מוגברת{{הערה|שם=Ward2006}}{{הערה|שם=Wiesenfeld1995}}.
בהתאם לכך ל[[אפנון עצבי|אפנון העצבי]] של [[יחס אות לרעש]] בתהליך [[עיבוד מידע|עיבוד המידע]] של [[מערכת העצבים]] יש השלכות על הקיבולת והתנודתיות של המערכת הנוירו-קוגנטיבית{{הערה|שם=Molenaar2010|Molenaar, Peter C. M. (Ed); Newell, Karl M. (Ed), (2010). Individual pathways of change: Statistical models for analyzing learning and development. , (pp. 23-35). Washington, DC, US: American Psychological Association, xv, 227 pp.}}.
בהתאם לכך ל[[אפנון עצבי|אפנון העצבי]] של [[יחס אות לרעש]] בתהליך [[עיבוד מידע|עיבוד המידע]] של [[מערכת העצבים]] יש השלכות על הקיבולת והתנודתיות של המערכת הנוירו-קוגניטיבית{{הערה|שם=Molenaar2010|Molenaar, Peter C. M. (Ed); Newell, Karl M. (Ed), (2010). Individual pathways of change: Statistical models for analyzing learning and development. , (pp. 23-35). Washington, DC, US: American Psychological Association, xv, 227 pp.}}.


==גלריית תמונות==
==גלריית תמונות==

גרסה מ־11:06, 1 ביולי 2014

תמונה של פרח שיש בה רעש חזותי המפריע לעיבוד המידע
דוגמה לרעשי רקע קוליים מהסביבה

בפיזיקה, רעש הוא תהליך אקראי הבא לידי ביטוי בפונקציה אקראית של הזמן שיכולה להיות, למשל, קצב מעבר אלקטרונים בשפופרת קתודית, קצב מעבר פוטונים דרך סיב אופטי, או המתח הנמדד על גבי נגד בטמפרטורה סופית.

רעש רקע הוא תנודות אקראיות בסביבה[1]. רעש חסר קורלציות נקרא רעש לבן וכאשר קיימות קורלציות נהוג לכנותו רעש צבעוני.

המקורות שיוצרים רעש רבים. הנפוצים שבהם, פלקטואציות תרמיות (רעש ג'ונסון או רעש נייקוויסט), בדידות נושאי מטען (רעש שוט), ופלקטואציות של מערכות בעלות שני מצבים (רעש טלגרפי או רעש ).

השפעה של רעש על קליטת אותות

בדרך כלל הרעש נחשב למטרד במערכות דינמיות[2]. נהוג לחשוב על רעש רקע כגורם הפוגע ביכולת איתור האותות, בכך שהוא יוצר אפקט ממסך המפריע ליכולת העיבוד של מידע רלוונטי אודות האות[1].

עם זאת, במערכות לא לינאריות מסוימות כמו מעגלים חשמליים ומערכות חישה ביולוגיות הנוכחות של רעש יכולה להעצים את היכולת לאתר אותות חלשים. תופעה זו מכונה תהודה אקראית[2]. היעדר מוחלט של רעש הוא לא המצב המיטבי עבור יכולת האיתור של אותו חלשים במערכות לא לינאריות, כמו מערכת התפיסה של יצורים חיים. זאת משום שקיימת רמת רעש אידאלית שבה יכולת הקליטה של אותות חלשים מוגברת[1][2]. בהתאם לכך לאפנון העצבי של יחס אות לרעש בתהליך עיבוד המידע של מערכת העצבים יש השלכות על הקיבולת והתנודתיות של המערכת הנוירו-קוגניטיבית[3].

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רעש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Ward, L. M., Doesburg, S. M., Kitajo, K., MacLean, S. E., & Roggeveen, A. B. (2006). Neural synchrony in stochastic resonance, attention, and consciousness. Canadian Journal of Experimental Psychology/Revue canadienne de psychologie expérimentale, 60(4), 319.‏
  2. ^ 1 2 3 Wiesenfeld, K., & Moss, F. (1995). Stochastic resonance and the benefits of noise: from ice ages to crayfish and SQUIDs. Nature, 373(6509), 33-36.‏
  3. ^ Molenaar, Peter C. M. (Ed); Newell, Karl M. (Ed), (2010). Individual pathways of change: Statistical models for analyzing learning and development. , (pp. 23-35). Washington, DC, US: American Psychological Association, xv, 227 pp.
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.