עיט ניצי

עיט ניצי Aquila fasciata הוא עוף דורס גדול ממשפחת הניציים. מקנן באיזורים בדרום אירופה, באפריקה דרומית וצפונית לסהרה במזרח התיכון (כולל בישראל), דרום אסיה ואינדונזיה. שוכן באיזורים הרריים בעלי אקלים צחיח או לח למחצה, מגובה פני הים ועד לרום של 1500 מטר.

תיאורו

אורכו 55-65 ס"מ בעל מוטת כנפיים של כ150 ס"מ. החלק העליון של גופו בצבע חום כהה עם כתם לבן בין הכנפיים. החלק התחתון לבן עם פסים כהים והכנפיים שחורות. זנבו הארוך אפור מלמעלה ולבן בתחתית ולו פס רוחבי בודד שחור בקצהו. הרגליים והעיניים בצבע צהוב. הצעיר נבדל מעט במראהו ולו בטן בצבע חלודה עם פספוס חזה מטושטש. בתעופה ניכר בזנבו וכנפיו הארוכות ומזכיר מבנה של "צלב מעופף".

רבייה

העיט הניצי מקנן על גבי צוקים או עצים גדולים בקינים בגודל של כ2 מטר אותם הוא בונה מענפים בשימוש חוזר.

תזונה והתנהגות

העיט הניצי ניזון לרוב מציפורים אך לעיתים הוא מגוון את תזונתו גם ביונקים קטנים , זוחלים, חרקים ואף נבלות. בזמן הציד לרוב הוא מגיח ממקום מסתור בצמרות העצים אך לעיתים הוא צד בדומה לעיטים אחרים בצלילה ממצוקים תלולים או מדאיה באוויר. רוב הטרף ניצוד על גבי הקרקע. העיטים הניציים נוטים לאמץ ולגדל גוזלים יתומים מאותו המין בקינים ריקים במקרה בהם אובדן הביצה או הגוזל שלהם התרחש זמן קצר (שעות ספורות) קודם לכן. לעיתים יאמצו גם גוזלים בוגרים שכבר למדו לעוף.

מצב שימור

למרות ירידה דרסטית באוכלוסייתו העולמית בעיקר כתוצאה משימוש בחומרי הדברה איבוד בתי גידול, התחשמלויות, פגיעה מטורבינות רוח וציד, עד כה המין אינו מוגדר בסכנה ממשית (ללא חשש). באירופה ובישראל מוגדר כמין בסכנת הכחדה. בדצמבר 2015 דווח כי נותרו בישראל פחות מ10 זוגות מקננים ולפיכך מוצע להעלות את דרגת הסיכון בישראל (מסכנת הכחדה Endangered) לסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangred)).