עיט ניצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעיט ניצי
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: דורסי יום
משפחה: נציים
תת־משפחה: עיטים
סוג: עיט
מין: עיט ניצי
שם מדעי
Aquila fasciata
וייו, 1822
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עיט נצי שצד יונה.
Aquila fasciata

עיט ניצי (שם מדעי:Aquila fasciata) הוא עוף דורס גדול ממשפחת הנציים. מקנן באזורים מסויימים בדרום אירופה, צפון אפריקה, המזרח התיכון (כולל ישראל), דרום אסיה ואינדונזיה. שוכן באזורים הרריים בעלי אקלים צחיח או לח למחצה, מגובה פני הים ועד רום של 1,500 מטר.

תיאורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו 55-65 ס"מ בעל מוטת כנפיים של כ-150 ס"מ. החלק העליון של גופו בצבע חום כהה עם כתם לבן בין הכנפיים. החלק התחתון לבן עם פסים כהים והכנפיים שחורות. זנבו הארוך אפור מלמעלה ולבן בתחתית ולו פס רוחבי בודד שחור בקצהו. הרגליים והעיניים בצבע צהוב. הצעיר נבדל מעט במראהו ולו בטן בצבע חלודה עם פספוס חזה מטושטש. בתעופה ניכר בזנבו וכנפיו הארוכות ומזכיר מבנה של "צלב מעופף".

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הניצי מקנן על גבי צוקים או עצים גדולים בקינים בגודל של כ-2 מטר, אותם הוא בונה מענפים בשימוש חוזר.

תזונה והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיט הניצי ניזון לרוב מציפורים אך לעיתים הוא מגוון את תזונתו גם ביונקים קטנים, זוחלים, חרקים ואף נבלות. בזמן הציד לרוב הוא מגיח ממקום מסתור בצמרות העצים אך לעיתים הוא צד בדומה לעיטים אחרים בצלילה ממצוקים תלולים או מדאיה באוויר. רוב הטרף ניצוד על גבי הקרקע. העיטים הניציים נוטים לאמץ ולגדל גוזלים יתומים מאותו המין בקינים ריקים במקרה בהם אובדן הביצה או הגוזל שלהם התרחש זמן קצר (שעות ספורות) קודם לכן. לעיתים יאמצו גם גוזלים בוגרים שכבר למדו לעוף.

מצב שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות ירידה דרסטית באוכלוסייתו העולמית בעיקר כתוצאה משימוש בחומרי הדברה איבוד בתי גידול, התחשמלויות, פגיעה מטורבינות רוח וציד, עד כה המין אינו מוגדר בסכנה ממשית (ללא חשש). באירופה ובישראל מוגדר כמין בסכנת הכחדה. בשנת 2017 דווח כי נותרו בישראל כ-3 זוגות מקננים ולפיכך הועלתה דרגת הסיכון שלו בארץ מסכנת הכחדה (EN) לסכנת הכחדה חמורה (CR).

גרעין הרבייה בחי-בר כרמל שחרר לטבע עיטים צעירים, ובאפריל 2021 דווח על 20 זוגות, 3 מהם בגליל[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיט ניצי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיט ניצי באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ אילנה קוריאל, חנוכת הבית של העיט, ידיעות אחרונות גיליון 25058, 1.4.2021, עמ' 28