צירות – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==צירויות ישראל== |
==צירויות ישראל== |
||
הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות שפתחה [[מדינת ישראל]] ברחבי העולם לאחר הקמתה היו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות. המלצה ברוח זו הופיעה במסמך "קווים למבנה שירות החוץ של המדינה היהודית" שהכינו חניכי [[המוסד להשתלמות]] והוגש ל[[ועדת המצב|וועדת המצב]] בינואר 1949. במהלך השנים שודרגו כל הצירויות של ישראל לשגרירויות. |
הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות שפתחה [[מדינת ישראל]] ברחבי העולם לאחר הקמתה היו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות. המלצה ברוח זו הופיעה במסמך "קווים למבנה [[שירות החוץ]] של המדינה היהודית" שהכינו חניכי [[המוסד להשתלמות]] והוגש ל[[ועדת המצב|וועדת המצב]] בינואר 1949. במהלך השנים שודרגו כל הצירויות של ישראל לשגרירויות. |
||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
גרסה מ־00:51, 31 באוקטובר 2016
צירות (באנגלית Legation) הוא מושג בדיפלומטיה המתאר נציגות דיפלומטית בדרגה נמוכה משגרירות. בראשה עומד נציג דיפלומטי בדרג ציר (באנגלית: Minister). ציר העומד מראש צירות מכונה "שליח מיוחד וציר מוסמך" (באנגלית: Envoy Extraordinary and Minister Plenipotentiary) והוא מגיש כתב האמנה לראש המדינה שאליה נשלח.
במהלך המאה ה-19 ובשנים הראשונות של המאה ה-20 היו רוב הנציגויות הדיפלומטיות בעולם צירויות. ההבחנה בין צירות לשגרירות כמעט ונעלמה מהעולם לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר רוב משרדי הנציגויות הדיפלומטיות הפכו לשגרירויות או לנציבות עליונה.
צירויות ישראל
הנציגויות הדיפלומטיות הראשונות שפתחה מדינת ישראל ברחבי העולם לאחר הקמתה היו צירויות ולא שגרירויות, וזאת מטעמי צניעות. המלצה ברוח זו הופיעה במסמך "קווים למבנה שירות החוץ של המדינה היהודית" שהכינו חניכי המוסד להשתלמות והוגש לוועדת המצב בינואר 1949. במהלך השנים שודרגו כל הצירויות של ישראל לשגרירויות.
