פתיל השהיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
המידע הראשון על שימוש בפתיל השהיה להפעלת מטעני נפץ הגיע מ[[סין]] והוא מהמאה העשירית לספירה. |
המידע הראשון על שימוש בפתיל השהיה להפעלת מטעני נפץ הגיע מ[[סין (אזור)|סין]] והוא מהמאה העשירית לספירה. |
||
פתיל ראשוני זה היה עשוי מגליל נייר דק שמולא באבק שריפה. הוא שימש להצתת זיקוקים. שיטה ישנה זו קיימת עד היום בפירוטכניקה מודרנית. |
פתיל ראשוני זה היה עשוי מגליל נייר דק שמולא באבק שריפה. הוא שימש להצתת זיקוקים. שיטה ישנה זו קיימת עד היום בפירוטכניקה מודרנית. |
||
גרסה מ־22:59, 6 בינואר 2018
פתיל השהיה (באנגלית: Delay Safety Fuse) הוא חבל דק ומיוחד המשמש מזה שנים רבות לפיצוץ מטעני חומר נפץ.
הפתיל עשוי משלוש שכבות:
- שכבה פנימית של ליבה לבנה מכותנה.
- מסביב לליבה יש ציפוי של אבקת שריפה שחורה.
- בשכבה שלישית חיצונית יש ציפוי בד לבן דק שמצופה בלכה.
קוטר הפתיל כ- 6 מ"מ והוא מיוצר בדרך כלל בסלילים באורך של כ- 20 מטרים אותו חותכים לפי הצורך. מהירות הבעירה של הפתיל - 1 ס"מ בשנייה. כלומר 60 סנטימטרים בדקה.
הפעלתו - או על ידי מצת שמורכב על קצה הפתיל ונסגר עליו בעזרת צבת צימות, או באמצעות גפרור. כאשר מכינים להצתה עם גפרור, חותכים את הפתיל באלכסון.
היסטוריה
המידע הראשון על שימוש בפתיל השהיה להפעלת מטעני נפץ הגיע מסין והוא מהמאה העשירית לספירה. פתיל ראשוני זה היה עשוי מגליל נייר דק שמולא באבק שריפה. הוא שימש להצתת זיקוקים. שיטה ישנה זו קיימת עד היום בפירוטכניקה מודרנית.