גלובליזציה פוליטית

במסגרת השינויים החלים בעולם מאז השליש האחרון של המאה ה-20, המכונים גלובליזציה, חלו שינויים במבנה המדינה ובהיחסים בין המדינות. יאיי

השינוי המרכזי בגאופוליטיקה העולמית בתקופה זו הוא קריסתה של ברית המועצות ובעקבותיה של כל הגוש הסובייטי. שינוי זה גרר בעקבותיו מספר שינויים נוספים.

היחלשות מדינת הלאום

קיימת הסכמה בקרב החוקרים כי השינויים החלים בעשורים האחרונים מביאים לאובדן כוחה של מדינת הלאום, אך אין הסכמה על הגורם המקבל את הכוח הזה. בעוד חוקרים מסוימים טוענים כי כוח זה עובר לארגונים פוליטיים על-לאומיים, דוגמת האיחוד האירופי או האומות המאוחדות, אחרים טוענים כי כלל המערכת הפוליטית נחלשת והכוח עובר למערכות אחרות, ובעיקר למערכת הכלכלית.

מספר גורמים חוברים כדי להחליש את כוחה של המדינה. חוקרים שונים מונים את הגורמים שלהלן כמשפיעים על אובדן כוח זה:

שינויים כלכליים

השינויים הכלכליים שפורטו לעיל השפיעו השפעה עמוקה על יכולתה של המדינה לשלוט במדיניותה הכלכלית. הסכמי הסחר מנעו מהמדינה את היכולת לשלוט על המכסים ובכך לבחור האם להגן על התעשייה שלה. השינויים בשוק המטבעות הבינלאומי אילצו את המדינה לוותר על רגולציה של המטבע שלה, כדי שתהנה מפירות סחר זה ו"המרוץ לתחתית" אילץ אותה לוותר על חוקי עבודה על מנת לשמור על שכר נמוך ועל חוקים סוציאליים כדי להוריד מסים, כל זאת כדי למשוך משקיעים פוטנציאלים או למנוע את עזיבתם של משקיע אוינק 2

דמוקרטיזציה

פרט לשינויים שלעיל, ובמידת מה בעקבותיהם, הביאה עמה הגלובליזציה גם גל של דמוקרטיזציה. ראשיתו של גל זה בשורת המהפיכות הדמוקרטיות בדרום אמריקה במהלך שנות ה-80 והמשכו בקריסת המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה. פרט לגלים מסיביים אלה, ניתן לראות דמוקרטיזציה, חלקית לפחות, ברוב המדינות הדיקטטוריות בעולם.

לדמוקרטיזציה חלקית זו מספר סיבות: ראשית, הליברליזציה של הכלכלה גוררת אחריה, במקרים רבים, גם תהליכי דמוקרטיזציה. שנית, השינויים הטכנולוגיים מצמצמים את יכולתה של המדינה לשלוט במידע שבידי אזרחיה, ובכך גורמים לביזור של המידע ובכך גם של הכוח הפוליטי, לפחות במידה מסוימת. לבסוף, סופה של המלחמה הקרה מאפשר לארצות הברית לשים דגש על דמוקרטיזציה ולא רק על שמירת נאמנותן של מדינות בעולם השלישי.

שינוי באופי המלחמות

סופה של המלחמה הקרה והתפוגגותו של המתח הבין גושי איפשרו לאו"ם, בסיוע גורמים נוספים, למלא את תפקידו המקורי כשומר השלום העולמי. עקב כך, מלחמות בין מדינות הפכו לעניין מסוכן ולא כדאי, שכן המדינה היוזמת הסתכנה במגוון סנקציות, החל מכלכליות ועד להתערבות צבאית.

עם זאת, שינויים אלו לא השפיעו על היתכנותם של סכסוכים מקומיים בתוך גבולותיהן של מדינות, ולכן תקופה זו מאופיינת בריבוי של סכסוכים כאלה, שאף לובשים לעיתים אופי אלים במיוחד (דוגמת רצח העם ברואנדה והמלחמה ביוגוסלביה לשעבר). כוחות בינלאומיים ניסו להתערב גם במלחמות מסוג זה, אך לרוב עשו זאת בצורה חלקית ביותר ובחוסר הצלחה. (יוצא דופן בולט לטענה זו הוא הסכסוך ביוגוסלביה לשעבר, שם הראו כוחות נאט"ו נחישות רבה בדיכוי מלחמת האזרחים. ליוצא דופן זה הסברים רבים, אך רובם מתמקדים במוצא האתני האירופאי של הנלחמים ובקרבתם למרכז אירופה.)

לאחר פיגועי 11 בספטמבר הכריזה ארצות הברית מלחמה על הטרור, מלחמה זו גרמה לנסיגה משמעותית בתהליך זה. לקראת מלחמת עיראק אמנם עשתה ארצות הברית מאמצים לזכות בתמיכה בינלאומית אולם כשמאמצים אלו נכשלו, היא לא נסוגה ויצאה בכל זאת למלחמה.

ראו גם

• ממשלה עולמית