וייט מין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ וייטמין הועבר לוייט מין: לפי כתיב השם בשפות אחרות - ראו בינויקי
שוכתב לפי הערך החלש באנגלית
שורה 1: שורה 1:
'''וייט מין''' ('''Viet Minh''', קיצור של viet nam doc lap dong minh hoi, '''"הליגה העצמאית של וויטנאם"''') ארגון אשר הוקם על ידי [[הו צ'י מין]], בכדי להילחם על עצמאותה של [[וייטנאם]] מידי הצרפתים והיפנים. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], לחם הו צ'י מין הן בכיבוש היפני והן בכוחות הקולוניאליים של צרפת, הכפופים לו.
'''וייט מין''' (Việt Minh, קיצור של Việt Nam Ðộc Lập Ðồng Minh Hội, "הליגה למען עצמאות וייטנאם") הוא ארגון שחרור מהפכני שהקים [[הו צ'י מין]] בשנת [[1941]]] כדי ללחום להשגת עצמאות וייטנאם מן השלטון הצרפתי ולהתנגד לכיבוש היפני.


עיקר פעולתו של הארגון בתקופת הקמתו היה כנגד הכיבוש היפני בשטחים בהם שלטה קודם לכן צרפת (ושנודעו בשם "הודו-סין הצרפתית"). ככזה, קיבל הארגון סיוע מן האמריקנים והסינים. אחרי כניעתה של יפן באוגוסט 1945ֿ, העבירו היפנים את השליטה בחלק מהמבנים הציבוריים ב[[האנוי]] לידי הוייט מין, שהונהגה שוב על־ידי הו צ'י מין, שהתאושש ממחלתו והשתחרר מן הכלא הסיני, וזה הכריז ב-[[2 בספטמבר]] [[1945]] על הקמת הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם, שהתקיימה לפי שעה באופן תאורטי בלבד.
באותה עת קיבל הו צ'י מין תמיכה רחבה מהאמריקאיים ומהמפלגה הגואומינדאנגית (guomindang) של סין.


הסינים, הצרפתים והוייטנאמים הגיעו להסכמה לפיה הסכימו הסינים לסגת מוייטנאם ובתמורה ויתרו הצרפתים על חלק מזכויותיהם בסין והבטיחו עצמאות לוייטנאם בתוך "האיחוד הצרפתי." השיחות בין צרפת לוייט מין התמוטטו בתוך זמן קצר, מה שהוביל ל"מלחמת הודו-סין הצרפתית." במהלך המלחמה, ובייחוד אחרי 1949, זכו הוייט מין לסיוע סיני, והצליחו להשתלט על חלק נכבד מאזורי הכפר של וייטנאם.
עם סיום מלחמת העולם השנייה וכניעתה של יפן לבעלות הברית, באוגוסט [[1945]], הופסקה תמיכה זו ,ווייט מין נאלצה לנהל את לחימתה נגד הקולוניות הצרפתיות, ללא תמיכה משמעותית מבחוץ.


אחרי קרב דיין ביין פו בשנת 1954 החליטו הצרפתים לסגת מוייטנאם והחלו נושאים ונותנים בועידת ז'נבה על הסכם שלום. וייטנאם חולקה באופן זמני לחלק צפוני ודרומי, לאורך קו הרוח 17 עד לבחירות בשנת 1956. המנהל האזרחי בצפון וייטנאם הועבר לידי הוייט מין והו צ'י מין מונה לראש הממשלה הסוציאליסטית במדינה. נגו דין דיים, שמונה קודם לראש ממשלת דרום וייטנאם על־ידי הקיסר באו דאי, שלט בדרום וייטנאם. מאוחר יותר, התכחשה ממשלת דרום וייטנאם להתחייבות לערוך בחירות לאיחוד המדינה, בעיקר בגלל החשש מנצחונו של הו צ'י מין בבחירות אלו, מצב שהיה לצנינים בעיני ארצות־הברית, התומכת העיקרית של ממשלת דרום וייטנאם.
ב-[[2 בספטמבר]] 1945 הוכרז על הקמתה של ה"רפובליקה הדמוקרטית של וויטנאם".


[[קטגוריה:וייטנאם: היסטוריה]]
[[קטגוריה:וייטנאם: היסטוריה]]

גרסה מ־15:30, 8 בינואר 2007

וייט מין (Việt Minh, קיצור של Việt Nam Ðộc Lập Ðồng Minh Hội, "הליגה למען עצמאות וייטנאם") הוא ארגון שחרור מהפכני שהקים הו צ'י מין בשנת 1941] כדי ללחום להשגת עצמאות וייטנאם מן השלטון הצרפתי ולהתנגד לכיבוש היפני.

עיקר פעולתו של הארגון בתקופת הקמתו היה כנגד הכיבוש היפני בשטחים בהם שלטה קודם לכן צרפת (ושנודעו בשם "הודו-סין הצרפתית"). ככזה, קיבל הארגון סיוע מן האמריקנים והסינים. אחרי כניעתה של יפן באוגוסט 1945ֿ, העבירו היפנים את השליטה בחלק מהמבנים הציבוריים בהאנוי לידי הוייט מין, שהונהגה שוב על־ידי הו צ'י מין, שהתאושש ממחלתו והשתחרר מן הכלא הסיני, וזה הכריז ב-2 בספטמבר 1945 על הקמת הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם, שהתקיימה לפי שעה באופן תאורטי בלבד.

הסינים, הצרפתים והוייטנאמים הגיעו להסכמה לפיה הסכימו הסינים לסגת מוייטנאם ובתמורה ויתרו הצרפתים על חלק מזכויותיהם בסין והבטיחו עצמאות לוייטנאם בתוך "האיחוד הצרפתי." השיחות בין צרפת לוייט מין התמוטטו בתוך זמן קצר, מה שהוביל ל"מלחמת הודו-סין הצרפתית." במהלך המלחמה, ובייחוד אחרי 1949, זכו הוייט מין לסיוע סיני, והצליחו להשתלט על חלק נכבד מאזורי הכפר של וייטנאם.

אחרי קרב דיין ביין פו בשנת 1954 החליטו הצרפתים לסגת מוייטנאם והחלו נושאים ונותנים בועידת ז'נבה על הסכם שלום. וייטנאם חולקה באופן זמני לחלק צפוני ודרומי, לאורך קו הרוח 17 עד לבחירות בשנת 1956. המנהל האזרחי בצפון וייטנאם הועבר לידי הוייט מין והו צ'י מין מונה לראש הממשלה הסוציאליסטית במדינה. נגו דין דיים, שמונה קודם לראש ממשלת דרום וייטנאם על־ידי הקיסר באו דאי, שלט בדרום וייטנאם. מאוחר יותר, התכחשה ממשלת דרום וייטנאם להתחייבות לערוך בחירות לאיחוד המדינה, בעיקר בגלל החשש מנצחונו של הו צ'י מין בבחירות אלו, מצב שהיה לצנינים בעיני ארצות־הברית, התומכת העיקרית של ממשלת דרום וייטנאם.