ליברליזם כלכלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:43, 28 באפריל 2008

ליברליזם כלכלי הוא תאוריה כלכלית ליברלית השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שהחברה מסוגלת לאזן את עצמה אם תתן ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט "זכות טבעית" לחיים, וקניין ומכאן נובעת החירות לממשם באופן חופשי בחיים הכלכליים. עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי הליברליזם הקלאסי כמו אדם סמית והפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"לסה פר".

על פי תפישתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, האדם הוא אנוכי, ומונע בעיקר משאיפה לקידום האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טענו חסידי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-אבולוציוני המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "היד הנעלמה"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר.

התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלסית נתמכת היום בעיקר על ידי האסכולה האוסטרית, בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה מכוונת המטרה על–פי משנתו של לודוויג פון מיזס.

הערה: המונחים "ליברליזם" ו"ליברליזם כלכלי" משמשים בהוראה שונה והפוכה בארצות הברית, שם הם משמשים לציון עמדות סוציאל-דמוקרטיות.

קישורים חיצוניים

ליברליזם כלכלי מול סוציאליזם מתוך אתר אומדיה

ראו גם

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ליברליזם כלכלי''' הוא תאוריה [[כלכלה|כלכלית]] השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שהחברה מסוגלת לאזן את עצמה אם תתן ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט "זכות טבעית" ל[[חיים]], ו[[קניין]] ומכאן נובעת החירות לממשם באופן חופשי בחיים הכלכליים. עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי  [[ליברליזם קלסי|הליברליזם הקלאסי]] כמו [[אדם סמית]] וה[[פיסיוקרטיה|פיסיוקרטים]] ה[[צרפת|צרפתים]]. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"[[לסה פר]]".
+'''ליברליזם כלכלי''' הוא תאוריה [[כלכלה|כלכלית]] [[ליברליזם|ליברלית]] השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שהחברה מסוגלת לאזן את עצמה אם תתן ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט "זכות טבעית" ל[[חיים]], ו[[קניין]] ומכאן נובעת החירות לממשם באופן חופשי בחיים הכלכליים. עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי  [[ליברליזם קלסי|הליברליזם הקלאסי]] כמו [[אדם סמית]] וה[[פיסיוקרטיה|פיסיוקרטים]] ה[[צרפת|צרפתים]]. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"[[לסה פר]]".
-על פי תפישתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, אדם מונע בעיקר משאיפה לקידום האינטרס העצמי שלו (כלומר, [[אנוכיות]]). כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טענו חסידי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-[[אבולוציה|אבולוציוני]] המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (מה שזכה לכינוי "היד העלומה"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר.
+על פי תפישתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, האדם הוא [[אנוכיות|אנוכי]], ומונע בעיקר משאיפה לקידום האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טענו חסידי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-[[אבולוציה|אבולוציוני]] המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "[[היד הנעלמה]]"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר.
 התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלסית נתמכת היום בעיקר על ידי [[האסכולה האוסטרית]], בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה [[פרקסיולוגיה|מכוונת המטרה]] על–פי משנתו של [[לודוויג פון מיזס]].