ליברליזם כלכלי

ליברליזם כלכלי היא תאוריה כלכלית ליברלית השואפת לצמצם את מעורבות המדינה בתהליכים החברתיים, מתוך ההנחה שמערכות חברתיות שואפות לאזן את עצמן באופן טבעי וזאת אם יתנו ליחיד לפעול לפי האינטרסים שלו. לטענתה לפרט זכות טבעית לחיים, חירות וקניין ומכאן נובעת החירות לממשם באופן חופשי בחיים הכלכליים. עקרונות התאוריה נטבעו על ידי הוגי הליברליזם הקלאסי כמו אדם סמית והפיסיוקרטים הצרפתים. כיום השיטה מיוצגת בעיקר על ידי אנשי אסכולת ה"לסה פר".

על פי תפיסתם של הראשונים שהחזיקו בתאוריה זו, באדם יש יסוד אנוכי, המניע אותו לקדם את האינטרס העצמי שלו. כאשר מניחים לאדם לפעול באופן חופשי, טוענים תומכי הגישה, מתקיים מנגנון כמו-אבולוציוני המביא לכך שמצבם של כל בני האדם משתפר, כלומר גם אם אינם מודעים לכך, כאשר פרטים פועלים למען תועלתם האישית, הם פועלים גם לטובת האינטרס הכללי (סמית כינה זאת עקרון "היד הנעלמה"). כאשר כל התנאים האחרים שווים (סטריס פריבוס), פעולה חופשית כזו עתידה להניב את התוצאות הטובות ביותר.

האסכולה האוסטרית, רואה בעצמה כמייצגת את התפישה הליברלית בתחום הכלכלי בצורתה הקלאסית, בשינוי מרכזי אחד: האוסטרים מפחיתים בחשיבות הנחת הפעולה האנוכית ומדגישים במיוחד את הפעולה מכוונת המטרה על–פי משנתו של לודוויג פון מיזס.