ולנטיניזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
האמונה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
הוולנטיניזם נוסד ב[[המאה השנייה|מאה השנייה]] והיה אחד הזרמים הגנוסטיים הנפוצים ביותר ולא רק ברחבי [[האימפריה הרומית]], אלא גם ב[[מצרים]], ב[[אסיה הקטנה]], ב[[סוריה]] וב[[צפון אפריקה]]. הוולנטיניזם התפצל בהמשך לשתי אסכולות, המערבית והמזרחית והמשיך לפעול באימפריה הרומית גם לאחר שזו הוכרזה כ"אימפריה נוצרית". הכנסייה הנוצרית ראתה בוולנטיניזם איום ורדפה את חסידיו. בין אבות הכנסייה הנוצרית שיצאו נגד הוולנטיניזם נמנו [[אירינאוס]] מ[[ליון]] ו[[היפוליטוס]] מ[[רומא]] ובין חסידיו הידועים היו [[הראקלאון]], [[תלמי (גנוסטי)|תלמי]] (שני ראשי האסכולה המערבית), אקסיוניקוס ותאודוטוס. |
הוולנטיניזם נוסד ב[[המאה השנייה|מאה השנייה]] והיה אחד הזרמים הגנוסטיים הנפוצים ביותר ולא רק ברחבי [[האימפריה הרומית]], אלא גם ב[[מצרים]], ב[[אסיה הקטנה]], ב[[סוריה]] וב[[צפון אפריקה]]. הוולנטיניזם התפצל בהמשך לשתי אסכולות, המערבית והמזרחית והמשיך לפעול באימפריה הרומית גם לאחר שזו הוכרזה כ"אימפריה נוצרית". הכנסייה הנוצרית ראתה בוולנטיניזם איום ורדפה את חסידיו. בין אבות הכנסייה הנוצרית שיצאו נגד הוולנטיניזם נמנו [[אירינאוס]] מ[[ליון]] ו[[היפוליטוס]] מ[[רומא]] ובין חסידיו הידועים היו [[הראקלאון]], [[תלמי (גנוסטי)|תלמי]] (שני ראשי האסכולה המערבית), אקסיוניקוס ותאודוטוס. |
||
== האמונה == |
|||
על פי האמונה הוולנטינית בראשית הייתה השלמות האלוהית, המכונה גם [[פלרומה]] ובמרכזה האב שייצר שלושים טיפוסים שמימיים והאחרון שבהם [[סופיה (גנוסטיות)|סופיה]], החוכמה, שמזוהה גם עם [[רוח הקודש]]. |
|||
[[קטגוריה:נצרות: זרמים]] |
[[קטגוריה:נצרות: זרמים]] |
||
גרסה מ־23:10, 2 במאי 2008
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
ולנטיניזם היה זרם נוצרי גנוסטי שנוסד על ידי ולנטינוס ונקרא על שמו.
הוולנטיניזם נוסד במאה השנייה והיה אחד הזרמים הגנוסטיים הנפוצים ביותר ולא רק ברחבי האימפריה הרומית, אלא גם במצרים, באסיה הקטנה, בסוריה ובצפון אפריקה. הוולנטיניזם התפצל בהמשך לשתי אסכולות, המערבית והמזרחית והמשיך לפעול באימפריה הרומית גם לאחר שזו הוכרזה כ"אימפריה נוצרית". הכנסייה הנוצרית ראתה בוולנטיניזם איום ורדפה את חסידיו. בין אבות הכנסייה הנוצרית שיצאו נגד הוולנטיניזם נמנו אירינאוס מליון והיפוליטוס מרומא ובין חסידיו הידועים היו הראקלאון, תלמי (שני ראשי האסכולה המערבית), אקסיוניקוס ותאודוטוס.
האמונה
על פי האמונה הוולנטינית בראשית הייתה השלמות האלוהית, המכונה גם פלרומה ובמרכזה האב שייצר שלושים טיפוסים שמימיים והאחרון שבהם סופיה, החוכמה, שמזוהה גם עם רוח הקודש.