שבאית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סבאית -> שבאית (לפי שם הערך) |
בוקי סריקי (שיחה | תרומות) מ שבאי במקום סבאי, זהו הכתיב והשם המקובל |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
| || א || ב || ג || ע' || ד || ד' || ה || ח' || ו || ז || ז' || ח || ט || י || כ || ל || מ || נ || ס || ע || פ || צ || צ' || ק || ר || שׁ || שׂ || ת' || ת |
| || א || ב || ג || ע' || ד || ד' || ה || ח' || ו || ז || ז' || ח || ט || י || כ || ל || מ || נ || ס || ע || פ || צ || צ' || ק || ר || שׁ || שׂ || ת' || ת |
||
|- align="center" |
|- align="center" |
||
| כתב |
| כתב שבאי |
||
||[[תמונה:himjar_alif.PNG|20px]] |
||[[תמונה:himjar_alif.PNG|20px]] |
||
||[[תמונה:himjar_ba.PNG|20px]] |
||[[תמונה:himjar_ba.PNG|20px]] |
גרסה מ־19:46, 18 ביוני 2008
שבאית היא שפה שמית דרום-ערבית שדוברה על ידי הסבאים (הקשורים, לפי המסורת, למלכת שבא) באזור תימן דהיום עד המאה השמינית לספירה. הכתובות הקדומות ביותר בשפה זו מתוארכות למאה ה-5 לפנה"ס.
האלפבית השבאי היה כתב עיצורי (בדומה לעברית) בעל 29 סימנים, אשר נכתב מימין לשמאל או לעתים בצורת חריש השור (כתיבה מימין לשמאל ומשמאל לימין לסירוגין בכל שורה). ממנו התפתח מאוחר יותר הכתב האתיופי. להלן מוצגת טבלה המשווה את הכתב השבאי לכתב האתיופי שהתפתח ממנו, וכן לכתב העברי הקדום, יחד עם תעתיק עברי:
א | ב | ג | ע' | ד | ד' | ה | ח' | ו | ז | ז' | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | צ' | ק | ר | שׁ | שׂ | ת' | ת | |
כתב שבאי | |||||||||||||||||||||||||||||
כתב עברי קדום | |||||||||||||||||||||||||||||
כתב אתיופי | አ | በ | ገ | ደ | ዘ | ሀ | ኀ | ወ | ፀ | ሐ | ጠ | የ | ከ | ለ | መ | ነ | ሰ | ዐ | ፈ | ጸ | ቀ | ረ | ሠ | ተ |