דוג'ו – הבדלי גרסאות
Arya Stark (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Arya Stark (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''דוֹג'וֹ''' (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח [[יפן|יפני]] שמסמל היום מקום בו מתאמנים ב[[אמנות לחימה]]. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים ב[[זן בודהיזם]] משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זאזן. |
'''דוֹג'וֹ''' (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח [[יפן|יפני]] שמסמל היום מקום בו מתאמנים ב[[אמנות לחימה]]. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים ב[[זן בודהיזם]] משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זאזן. |
||
אמנויות הלחימה היפניות מייחסות תשומת לב מיוחדת לדוג'ו כמקום של התפתחות רוחנית. כללי אטיקט רבים באים להמחיש את כבוד התלמידים לדוג'ו - כך, ברוב אמנויות הלחימה נהוג לקוד קיה בעת הכניסה לדוג'ו, ובסוף כל אימון מנקים התלמידים ביחד את הדוג'ו. |
|||
אמנויות הלחימה היפניות מייחסות תשומת לב מיוחדת לדוג'ו כמקום של התפתחות רוחנית. בעבר דוג'ו היה כינוי לחלק ממקדש שינטו, ועד היום יש המקשרים דוג'ו עם מקדש, ואת אימון באמנויות לחימה לפולחן דתי. כללי אטיקט רבים באים להמחיש את כבוד התלמידים לדוג'ו - כך, ברוב אמנויות הלחימה נהוג לקוד קידה בעת הכניסה לדוג'ו, ובסוף כל אימון מנקים התלמידים ביחד את הדוג'ו.היום, במיוחד הארצות המערב, מייחסים פחות חשיבות למבנה הדוג'ו, למשמעות הטקסית שלו ולמחויבות התלמידים לכבד את הדוג'ו ולטפח אותו. מנגד, חלק מהאסקולות המסורתיות היפן נוהגות אף להימנע מלהתאמן בתוך הדוג'ו - האימונים מתנהלים בחוץ, בעוד שבדוג'ו משתמשים למטרות טקסיות בלבד. |
|||
| ⚫ | לדוג'ו מסורתי מבנה מוגדר. הקיר הקידמי של הדוג'ו מכונה שומן, ועל הקיר הזה נמצאת קאמיזה, המקום המקודש של הדוג'ו. כללי האטיקט המסורתיים מכתיבים את המצב של מבצע הטכניקה ביחס |
||
| ⚫ | לדוג'ו מסורתי מבנה מוגדר. הקיר הקידמי של הדוג'ו מכונה שומן, ועל הקיר הזה נמצאת קאמיזה, המקום המקודש של הדוג'ו. בעבר, היה זה מקדש שינטו קטן; היום, בהתאם לאמנות הלחימה, יכולה הקמיזה להיראות שונה מדוג'ו לדוג'ו - כך, בדוג'וים של [[איקידו]] נהוג לשים בקמיזה את תמונת מייסד האמנות, [[מוריהיי אואשיבה]]. כללי האטיקט המסורתיים מכתיבים את המצב של מבצע הטכניקה ביחס לקמיזה, ואף את הרגל בה יש להתחיל לנוע לכיוון הקמיזה או להתרחק ממנה. בנוסף, ליד קיר השומן נמצאת במה מיוחדת, המיועדת לראשי האסקולה של אותה אמנות הלחימה, או לבני המשפחה [[קיסר יפן|הקיסרית]], למקרה שיבקרו בדוג'ו. לעיתים עח קיר השומן יימצאו גם כללי ההתנהגות בדוג'ו. מול קיר השומן נמצא הקיר שימוזה והכניסה לדוג'ו. הקיר הימני ביחס לקמיזה מכונה ג'וסקי, והקיר השמאלי מכונה שימוסקי. בתחילת האימון התלמידים מסתדרים בשורה לפי הותק, כאשר התלמידים הותיקים נמצאים ליד ג'וסקי. גם במהלך האימון, על התלמידים הותיקים להישאר בחלק הימני של האולם. |
||
הדוג'ו המרכזישל אמנות מסוימת, המהווה למעשה את ה"מפקדה" של הארגון של אותה האומנות, מכונה הובמו דוג'ו - לדוגמא, איקיקאיי הומבו דוג'ו, הדוג'ו המרכזי שךל אייקידו, וקודוקאן, הדוג'ו המרכזי של [[ג'ודו]]. |
|||
[[קטגוריה:אמנויות לחימה]] |
[[קטגוריה:אמנויות לחימה]] |
||
גרסה מ־17:35, 13 בספטמבר 2008
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
דוֹג'וֹ (ביפנית 道場, "מקום הדרך") הוא מונח יפני שמסמל היום מקום בו מתאמנים באמנות לחימה. ביפן משתמשים במונח זה במשמעות רחבה יותר, ככינוי לכל מקום לאימונים פיזיים. זרמים מסוימים בזן בודהיזם משתמשים במונח לכינוי המקום בו עושים במדיטצית זאזן.
אמנויות הלחימה היפניות מייחסות תשומת לב מיוחדת לדוג'ו כמקום של התפתחות רוחנית. בעבר דוג'ו היה כינוי לחלק ממקדש שינטו, ועד היום יש המקשרים דוג'ו עם מקדש, ואת אימון באמנויות לחימה לפולחן דתי. כללי אטיקט רבים באים להמחיש את כבוד התלמידים לדוג'ו - כך, ברוב אמנויות הלחימה נהוג לקוד קידה בעת הכניסה לדוג'ו, ובסוף כל אימון מנקים התלמידים ביחד את הדוג'ו.היום, במיוחד הארצות המערב, מייחסים פחות חשיבות למבנה הדוג'ו, למשמעות הטקסית שלו ולמחויבות התלמידים לכבד את הדוג'ו ולטפח אותו. מנגד, חלק מהאסקולות המסורתיות היפן נוהגות אף להימנע מלהתאמן בתוך הדוג'ו - האימונים מתנהלים בחוץ, בעוד שבדוג'ו משתמשים למטרות טקסיות בלבד.
לדוג'ו מסורתי מבנה מוגדר. הקיר הקידמי של הדוג'ו מכונה שומן, ועל הקיר הזה נמצאת קאמיזה, המקום המקודש של הדוג'ו. בעבר, היה זה מקדש שינטו קטן; היום, בהתאם לאמנות הלחימה, יכולה הקמיזה להיראות שונה מדוג'ו לדוג'ו - כך, בדוג'וים של איקידו נהוג לשים בקמיזה את תמונת מייסד האמנות, מוריהיי אואשיבה. כללי האטיקט המסורתיים מכתיבים את המצב של מבצע הטכניקה ביחס לקמיזה, ואף את הרגל בה יש להתחיל לנוע לכיוון הקמיזה או להתרחק ממנה. בנוסף, ליד קיר השומן נמצאת במה מיוחדת, המיועדת לראשי האסקולה של אותה אמנות הלחימה, או לבני המשפחה הקיסרית, למקרה שיבקרו בדוג'ו. לעיתים עח קיר השומן יימצאו גם כללי ההתנהגות בדוג'ו. מול קיר השומן נמצא הקיר שימוזה והכניסה לדוג'ו. הקיר הימני ביחס לקמיזה מכונה ג'וסקי, והקיר השמאלי מכונה שימוסקי. בתחילת האימון התלמידים מסתדרים בשורה לפי הותק, כאשר התלמידים הותיקים נמצאים ליד ג'וסקי. גם במהלך האימון, על התלמידים הותיקים להישאר בחלק הימני של האולם.
הדוג'ו המרכזישל אמנות מסוימת, המהווה למעשה את ה"מפקדה" של הארגון של אותה האומנות, מכונה הובמו דוג'ו - לדוגמא, איקיקאיי הומבו דוג'ו, הדוג'ו המרכזי שךל אייקידו, וקודוקאן, הדוג'ו המרכזי של ג'ודו.