חומרי טעם וריח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שוחזר מעריכה של 79.182.140.21 לגרסה 6491873 של Nallimbot |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
מצדדי השימוש בחומרי טעם וריח טוענים שלחומרים סינתטיים יש לרוב כושר עמידות והם פחות פגיעים לשינויי [[טמפרטורה]] ושינויים אחרים. הם קלים להשגה, זולים יותר ויציבים יותר ב[[צבע]]ם ובהרכבם. המתנגדים לשימוש בהם טוענים שהשפעתם על הגוף אינה טובה וחלק מהם מסוכנים ל[[בריאות]]. |
מצדדי השימוש בחומרי טעם וריח טוענים שלחומרים סינתטיים יש לרוב כושר עמידות והם פחות פגיעים לשינויי [[טמפרטורה]] ושינויים אחרים. הם קלים להשגה, זולים יותר ויציבים יותר ב[[צבע]]ם ובהרכבם. המתנגדים לשימוש בהם טוענים שהשפעתם על הגוף אינה טובה וחלק מהם מסוכנים ל[[בריאות]]. |
||
חומרי טעם וריח משמשים אצל בני אדם לשני צרכים יסודיים ביותר – מזון ומין. |
|||
{{קצרמר|מזון}} |
{{קצרמר|מזון}} |
||
גרסה מ־11:59, 12 בפברואר 2009
חומרי טעם וריח הם חומרים המוספים למזון במטרה לשנות או לשפר את טעמו או את ריחו של המזון או המשקה. קיימים תוספים רבים בעלי טעם מלאכותי. תהליך הייצור שלהם מתחיל במחקר כימי שמטרתו לבודד רכיבים חיוניים של הטעם המובהק מתוך רכיבים טבעיים. בשלב הבא מנסים לדמות את הטעם בעזרת חומרים סינתטיים.
מצדדי השימוש בחומרי טעם וריח טוענים שלחומרים סינתטיים יש לרוב כושר עמידות והם פחות פגיעים לשינויי טמפרטורה ושינויים אחרים. הם קלים להשגה, זולים יותר ויציבים יותר בצבעם ובהרכבם. המתנגדים לשימוש בהם טוענים שהשפעתם על הגוף אינה טובה וחלק מהם מסוכנים לבריאות.
