בית רקנאטי – הבדלי גרסאות
~השמח בחלקו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
~השמח בחלקו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
|||
[[קובץ:Beit Rekanatti.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] |
[[קובץ:Beit Rekanatti.jpg|שמאל|ממוזער|250px]] |
||
'''בית רקנאטי''' הוא בניין מגורים השוכן ב[[תל אביב]] בפינת הרחובות [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ו[[רחוב מזא"ה|מזא"ה]] המהווה דוגמא יפה ל{{ה|סגנון הבינלאומי בארץ ישראל}}. את הבנייה יזם ב-1934 איש העסקים [[ליאון רקנאטי (הסב)]] במטרה להקים בניין מגורים בעל חזית מסחרית. דרך בגין, אז דרך פתח תקווה (במקור היתה [[דרך יפו-שכם]]), היתה אז דרך מסחרית חשובה שהובילה אל מרכז תל אביב הצעירה. את הבניין תיכננו האדריכלים [[שלמה ליאסקובסקי]] ו[[יעקב אורנשטיין]] והוא נבנה ב-1935. |
'''בית רקנאטי''' הוא בניין מגורים השוכן ב[[תל אביב]] בפינת הרחובות [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ו[[רחוב מזא"ה|מזא"ה]] המהווה דוגמא יפה ל{{ה|סגנון הבינלאומי בארץ ישראל}} ואחד הבניינים הידועים של "[[העיר הלבנה]]". את הבנייה יזם ב-1934 איש העסקים [[ליאון רקנאטי (הסב)]] במטרה להקים בניין מגורים בעל חזית מסחרית. דרך בגין, אז דרך פתח תקווה (במקור היתה [[דרך יפו-שכם]]), היתה אז דרך מסחרית חשובה שהובילה אל מרכז תל אביב הצעירה. את הבניין תיכננו האדריכלים [[שלמה ליאסקובסקי]] ו[[יעקב אורנשטיין]] והוא נבנה ב-1935. |
||
הבניין נבנה כמו מרבית הבנייה בעיר בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי והוא מתאפיין בצורות נקיות ומבנה פונקציונלי חסר עיטורים. מסממניו הבולטים הוא חזית המרפסות הפונה אל הדרך הראשית ומעליהן אלמנטי הצללה. המבנה כולל שורת חנויות לאורך הרחוב ובצידו הנסתר חצר פנימית. |
הבניין נבנה כמו מרבית הבנייה בעיר בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי והוא מתאפיין בצורות נקיות ומבנה פונקציונלי חסר עיטורים. מסממניו הבולטים הוא חזית המרפסות הפונה אל הדרך הראשית ומעליהן אלמנטי הצללה. המבנה כולל שורת חנויות לאורך הרחוב ובצידו הנסתר חצר פנימית. |
||
גרסה מ־23:56, 11 באפריל 2009
בית רקנאטי הוא בניין מגורים השוכן בתל אביב בפינת הרחובות דרך בגין ומזא"ה המהווה דוגמא יפה לסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ואחד הבניינים הידועים של "העיר הלבנה". את הבנייה יזם ב-1934 איש העסקים ליאון רקנאטי (הסב) במטרה להקים בניין מגורים בעל חזית מסחרית. דרך בגין, אז דרך פתח תקווה (במקור היתה דרך יפו-שכם), היתה אז דרך מסחרית חשובה שהובילה אל מרכז תל אביב הצעירה. את הבניין תיכננו האדריכלים שלמה ליאסקובסקי ויעקב אורנשטיין והוא נבנה ב-1935.
הבניין נבנה כמו מרבית הבנייה בעיר בשנות ה-30 בסגנון הבינלאומי והוא מתאפיין בצורות נקיות ומבנה פונקציונלי חסר עיטורים. מסממניו הבולטים הוא חזית המרפסות הפונה אל הדרך הראשית ומעליהן אלמנטי הצללה. המבנה כולל שורת חנויות לאורך הרחוב ובצידו הנסתר חצר פנימית.
במהלך שנות ה-40 וה-50 נעשו בבניין שינויים רבים ולאחר מכן הוא נזנח במשך שנים רבות. בשנת 2000 עבר שימור ושיחזור מלא על ידי האדריכל גידי בר אוריין.