המשכן לאמנות במינכן

המשכן לאומנות

המשכן לאומנות במינכן הינו מוזיאון לאמנות הממוקם בקצהו הדרומי של הגן האנגלי בעיר .

המוזיאון הוקם בהשראתו של היטלר אשר ראה בעצמו כפטרון האומנות והאדריכלות, ובתנאי שתהיה הולמת את תפיסתו וסגנונו.

היסטוריה

המבנה בתכנונו של האדריכל פאול לודויג טרוסט (Troost) , נבנה בשנים 1934-1937 על חורבות גלריה לאומנות ששכנה במקום ונשרפה במהומות בשנת 1931. זהו הבניין הראשון שנבנה בסגנון הנאו קלאסי המאפיין את האדריכלות הנאצית.

המבנה מתאפיין בחזית עמודים קלאסית הבנויה באבן, על בסיס של בטון ופלדה. המוזיאון נחנך בשנת 1937 ונקרא אז " המשכן לאומנות גרמנית"(Haus der deutschen Kunst) ומטרתו היתה הצגה תעמולתית התואמת את תפיסתו של היטלר בדבר ה"אומנות הגרמנית הנשגבת".

התצוגה

התערוכות שהוצגו היו אומנות מגויסת, אשר התאימה לתפיסה הנאצית בדבר טוהר תרבותי הנשען על המקורות העממיים של העם הגרמני. האומנות שהוצגה עמדה בניגוד לסגנון האומנות המודרנית אשר כונה על ידם "אומנות מנוונת", ואשר דוגמאות ממנה הוצגו במקביל, במוזיאון אחר בעיר.

הסגנון האומנותי המקובל על המשטר כלל בתוכו: תמונות מנופי גרמניה, תמונות המתארות סצנות מלחמה וקרבות גבורה, ציורים המדגישים את חיי המשפחה הארית הטהורה בעיקר כחלק מחיי הכפר, וכמובן פורטרטים של ראשי המשטר והיטלר עצמו במגוון תנוחות ותלבושות.

במוזיאון הוצגו גם פסלים העומדים בדרישות אותו סגנון אומנותי שהיה מקובל על המשטר, בעיקר גוף עירום ומושלם, של גברים, נשים ובעלי חיים, במגוון תנוחות עבודה, מלחמה וספורט, ובהבעות פנים חזקות ונחושות.

בחודש אוקטובר 1939, ומדי שנה לאחר מכן, יזם השלטון הנאצי, כחלק מהמערך התעמולתי של המשטר וכחלק מתהליך החינוך העממי את יום החג במוזיאון לציון" 2000 שנות תרבות גרמנית". כל בכירי השלטון, כולל היטלר עצמו, נכחו במצעדי ענק של שחקנים המציגים סצנות מאירועים בהיסטוריה הגרמנית. במהלך היום הוקמו לאורך הרחוב דוכני מכירה לציבור של פריטי אומנות המקובלים על המשטר ובין הקונים הנלהבים, כמובן גם היטלר ואנשיו. יום האומנות התקיים גם לאורך כל שנות המלחמה.

אחרית דבר

בתום מלחמת העולם השניה , נתפס המבנה בידי הצבא האמריקני ושימש כחדר אוכל לקצינים המוצבים שם. בשנים שלאחר מכן, נערכו בו מספר שינויי מבנה פנימיים והוא שימש כאתר תצוגה בתערוכות מסחריות ותערוכות נודדות אחרות.

כיום, לאחר שתערוכות מודרניות שהוצגו בו הועברו למוזיאון הפינקוטק המודרני בעיר, משמש המקום שוב כאתר לאירועים תרבותיים ומסחריים מזדמנים, ובחלק ממנו ממוקם מועדון לילה גדול.