הפפירוס של אני – הבדלי גרסאות
מ הגהה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
[[תמונה:Bookdead.jpg|מרכז|ממוזער|500px|קטע מהפפירוס המתאר של שקילת ליבו של אני כנגד נוצה של אלילת האמת מַאַת על ידי האל [[אנוביס]]]] |
[[תמונה:Bookdead.jpg|מרכז|ממוזער|500px|קטע מהפפירוס המתאר של שקילת ליבו של אני כנגד נוצה של אלילת האמת מַאַת על ידי האל [[אנוביס]]]] |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ | |||
[[en:Papyrus of Ani]] |
[[en:Papyrus of Ani]] |
||
שורה 13: | שורה 17: | ||
[[fr:Papyrus d'Ani]] |
[[fr:Papyrus d'Ani]] |
||
[[it:Papiro di Ani]] |
[[it:Papiro di Ani]] |
||
⚫ | |||
⚫ | |||
⚫ |
גרסה מ־22:19, 23 במאי 2009
הפפירוס של אני הוא פפירוס של ספר המתים, מתקופת השושלת ה-19 במצרים העתיקה. הפפירוס כתוב בכתב חרטומים.
לפי מסורת הדת המצרית, לאחר מות האדם, הוא עובר בעולם הבא סדרה של מבחנים ותלאות עד להגיעו למנוחה. כדי לעזור למת לצלוח את העולם הבא, נכתב ספר המכונה ספר המתים, שכלל לחשים ועצות שיעזרו לו. לכל אדם נכתבה גרסה אישית של ספר המתים על פפירוס, שנערך במיוחד לכבודו על ידי כהני הדת, נועד לשימושו הפרטי ונקבר יחד איתו. מכוון שעלות ומורכבות הכנת הפפירוס הייתה גבוהה מאוד באותם ימים, רק שכבות האליטה של החברה המצרית יכלה לרכוש לעצמה עותק אישי. הפפירוס של אני הינה גרסה של ספר המתים שנעשתה עבור אדם בשם אני, שהתגורר בעיר תבאי והיה פקיד בכיר.
הפפירוס נרכש בשנת 1888 על ידי ארנסט וואליס באדג' בעבור אוסף המוזיאון הבריטי, שם שוכן הפפירוס עד היום. על מנת לשלוח את המגילה לאנגליה, חתך באדג' את המגילה, שאורכה כ-24 מטר, ל-37 גיליונות באורך אחיד ובכך פגם אותה באופן משמעותי. כיום היא אחד מהמקורות השלמים והעיקריים ללמידה על ספר המתים שיש בידי החוקרים.