לדלג לתוכן

דגימה מוכתמת – הבדלי גרסאות

נוספו 122 בתים ,  לפני 13 שנים
מ
קישורים פנימיים, זוטות, {{נ}}
מאין תקציר עריכה
מ (קישורים פנימיים, זוטות, {{נ}})
'''דגימה מוכתמת''' הוא [[כשל לוגי]] מסוג [[שגיאות תצפית]], השייך לקבוצת [[כשלי היקש]] בו מוקשת [[מסקנה]] מתצפיתמ[[תצפית (מדעי החברה)|תצפית]] שהושגה באופן שישנה סבירות שיטהש[[הטיה|יטה]] או ישחית את התוצאות. בכשל דגימה מוכתמת התצפית היא הבעיה, משום שהיא גורמת לשינוי ועיוות בתוצאות.
 
דוגמה טיפוסית לדגימה מוכתמת הוא [[שאלון]] שבו יש שאלה טעונה, או מתן רמזים חזותיים או אחרים המצביעים על התשובה המועדפת. יש להבחין, עם זאת, בכך שלעתים 'הכתמת' הדגימה היא חלק מהליך הניסויה[[ניסוי]]. לדוגמה, כאשר בוחנים תגובה של משתתף בניסוי עם ובלי דירבון לפעולה מסוימת ([[השפעה חברתית]]), המדגםה[[מדגם]] שאינו מוכתם הוא [[קבוצת ביקורת|בקרה]] לחלק המדגם שהוכתם בכוונה תחילה.
 
בעיות וכשלי דגימה מוכתמת הן מן החמורות שבבעיות במדעים העוסקים בעיקר בחקר בני אדם בסביבה חברתית, כמו [[פסיכולוגיה]], [[סוציולוגיה]], [[אנתרופולוגיה]] וכלכלהו[[כלכלה]]. בתחומי חקר אלו, אין למעשה דרך להימנע מהכתמה כלשהי של הדגימה, משום שעצם קיומו של צפיין במהלך ניסוי משנה את תוצאותיו. הדוגמה הבולטת ביותר לכך הוא [[אפקט הות'ורן]], שבו התוצאות משתנות משום שמושאי המחקר משנים את התנהגותם בגלל שהם נצפים. מסיבה זו, בעיקר, נחשבות רוב התצפיות בתחום האנתרופולוגיה או כל סוגי ה[[מחקר איכותי|מחקר האיכותי]] למוכתמות ו'חשודות'וחשודות בהטייה מראש. דוגמה בולטת אחרת היא [[אפקט פלסבו]], שבו הציפיה של מושא המחקר לתוצאות מסוימות משנה את התוצאות. במחקרים בתחומי הרפואהה[[רפואה]], לדוגמה, ניתן לבצע [[מחקר עיוור]] או [[סמיות כפולה]], אך בתחומים אחרים הדבר בלתי אפשרי או כמעט בלתי אפשרי.
 
==דוגמאות==
 
[[קטגוריה:כשלים לוגיים|דגימה מוכתמת]]
 
{{נ}}