יחס הרזרבה – הבדלי גרסאות
Dinamik-bot (שיחה | תרומות) מ בוט מוסיף: ru:Банковский мультипликатор |
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ בוט מוסיף: fi:Vähimmäisvarantojärjestelmä |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
[[da:Fractional-reserve banking]] |
[[da:Fractional-reserve banking]] |
||
[[es:Banca de reserva fraccional]] |
[[es:Banca de reserva fraccional]] |
||
[[fi:Vähimmäisvarantojärjestelmä]] |
|||
[[fr:Effet multiplicateur du crédit]] |
[[fr:Effet multiplicateur du crédit]] |
||
[[id:Cadangan perbankan]] |
[[id:Cadangan perbankan]] |
גרסה מ־14:48, 8 במרץ 2010
יחס הרזרבה הוא שיעור הכסף שמשמש את הבנק לכיסוי דרישות הלקוחות לקבל כסף מזומן מהבנק. לקוח בנקאי יכול לקבל מהבנק את כספו בשתי דרכים:
- כסף מזומן.
- פקדונות העובר ושב - שקים, העברות בנקאיות.
כדי לתת ללקוח כסף מזומן, על הבנק לשמור על יחס רזרבה, כלומר חייב להישמר שיעור מסוים מסך כל הפקדונות שהופקדו בבנק שיהוו ערובה לכך שבעבודה שוטפת, כל לקוח שירצה לקבל כסף מזומן יכול לקבל אותו. יחס הרזרבה נקבע לרוב על ידי הבנק המרכזי, כשבישראל בנק ישראל קובע אותו.
שיעור יחס הרזרבה נקבע על ידי השלטונות, כאשר ככל שיחס הרזרבה גדול יותר כך הבנקים מורשים לתת פחות הלוואות ויחס רזרבה נמוך משמעותו שהבנקים יכולים לתת יותר הלוואות ביחס למזומנים שברשותם. ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב. מאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר, על אותן הרזרבות.
הנחת יסוד אומרת שלא כל לקוחות הבנק יבואו לבנק באותה העת וידרשו את כספם ולא כולם ירצו לקבל כסף מזומן אלא יסתפקו בשק ובהעברה בנקאית ולכן לבנק אין צורך להחזיק 100 אחוז מסך הכסף שהופקד בו. בישראל יחס הרזרבה הוא 1 ל 0.96 על פי חוק.