מייבל אלוורז
 | |
| לידה |
28 בנובמבר 1891 אואהו, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1985 (בגיל 93) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| תחום יצירה |
ציור |
| הושפעה על ידי |
Will Levington Comfort |
  | |
מייבל אלוורז, באנגלית: Mabel Alvarez (28 בנובמבר 1891 - 13 במרץ 1985) [1] הייתה ציירת אמריקאית. יצירותיה, לעיתים קרובות מופנמות ורוחניות באופיים, וסגנונה נחשב כתורם לתנועת המודרניזם והאימפרסיוניזם של דרום קליפורניה.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה למשפחה ספרדית חשובה שגרה באי אואהו, הוואי. אביה, לואיס פ. אלוורז, רופא, היה מעורב במחקר הצרעת שהחל האב דמיאן. אחיה, ולטר אלוורז, היה רופא וסופר. אחיינה לואיס אלוורז (בנו של וולטר), היה חתן פרס נובל בפיזיקה. המשפחה עברה ללוס אנג'לס, קליפורניה כאשר אלוורז הייתה נערה.
אלוורז הפגינה כישרון אמנותי בגיל צעיר וב-1915 נרשמה לליגת הסטודנטים לאמנות של לוס אנג'לס, שם זכתה להצלחה מיידית. היא ציירה ציור קיר גדול לתערוכת פנמה-קליפורניה בסן דייגו, עליה זכתה במדליית זהב. אלוורז למדה בבית הספר לאיור וציור של ויליאם קייהיל בלוס אנג'לס[2] וציירה דיוקן פחם של אישה בפרופיל המשמש את בית הספר לכריכת הקטלוג שלו.
ציור הדיוקן הראשון שלה הוצג במוזיאון לוס אנג'לס ב-1917, מוזיאון איתו המשיכה בקשר קרוב עד מותה. כאישה צעירה, היא הושפעה מהכתבים הפילוסופיים של וויל לוינגטון קומפורט, שדגל בעקרונות התיאוסופיה והמיסטיקה המזרחית.[2]
בתערוכה בשנת 1919 זכתה אלוורז בפרס השלישי על עיבודה של ראש ילד בשם "כרמן". [3] בשנת 1923 היא זכתה בפרס לציור הדמות הטוב ביותר עבור עבודתה "דיוקן עצמי" בתערוכת האביב בלוס אנג'לס. [4]
בשנות ה-20 וה-30, יצירותיה הושפעו רבות מסטנטון מקדונלד-רייט וממורגן ראסל אמני הסגנון הסינכרומיסטית. שניהם נשארו המורים שלה במשך למעלה מ-20 שנה. ציורים מוקדמים אלה מבוססים על התעניינותה בסימבוליזם, ארט נובו ואימפרסיוניזם. בשנת 1922 היא הפכה לחברה בקבוצת השמונה, יחד עם קלרנס הינקל, אנרי דה קרויף, ג'ון האברד ריץ', דונה שוסטר, א. רוסקו שרדר, אדוארד ויסקל, ולובנה ביוקנן ויסקל.[2] קבוצה של שמונה זו אורגנה בעיקר על ידי לובנה ביוקנן ויסקל ואדוארד ויסקל, ולקבוצה היה בסיס בתנועת האמנות המתקדמת בקליפורניה.[5] [6]
באוגוסט 1941 היא הציגה תערוכת יחיד במוזיאון המחוז של לוס אנג'לס - תצוגת ציורים בצבעים עזים שיצרה בזמן ששהתה בהונולולו. היו אלה יצירות מזמן שהותה בהוואי. רבים מציוריה הציגו היבטים שונים שאפשר למצוא בחיי האי, כמו הלבוש, האוכל והצמחים. באופן ספציפי, אחד המאפיינים של תערוכה זו היה טבע דומם גדול שתיאר פרי על שולחן.[7]
בשנת 2001 עבודותיה הוצגו במיסיון סן חואן קפיסטרנו בקליפורניה, ארצות הברית.[8]
הצבע העיקרי שאלוורז נהגה לבטא את עצמה היה ירוק שייצג בעיניה אהבה, תקווה, נעורים ושמחה. הצבעים הונחו על הבדים בצורות של אידיאלים וארכיטיפים אוניברסליים: הילד, העלמה התמימה, המפתה, האישה הנאמנה, המחפשת הרוחנית, הרוח הקשורה לאדמה, והרוח המשוחררת .
אלוורז ציירה בשנות השישים והשבעים לחייה. עבודותיה היו בסגנון אימפרסיוניזם, וגם ציירה דמויות, טבע דומם. יצירותיה המאוחרות מתמקדות בנושאים דתיים וסמליים.
את שנות חייה המאוחרות בילתה בבית אבות. היא נפטרה ב-13 במרץ 1985, בגיל תשעים ושלוש בלוס אנג'לס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "About The Artist"
- ^ 1 2 3 "Finding Aid"
- ^ American Art News". May 31, 1919
- ^ Chicago Art Institute". The American Magazine of Art. 14 (7): 392–394. 1923
- ^ ArtDaily.com, June 10, 2012
- ^ Kirwin, Liza; Berman, Avis; Larsen, Susan C.; Karlstrom, Paul J. (1998). "Regional Reports". Archives of American Art Journal. 38 (3/4): 47–59.
- ^ A., M. (August 10, 1941). "Art Parade Reviewed". Los Angeles Times.
- ^ Chang, Richard (Dec 17, 2000). "For Public Or Profit? VISUAL ARTS: An Exhibition at MIssion San Juan Capistrano Raises Ethical Questions". Orange County Register.